בדיקות דם למתחילים – חלק א’

בדיקות דם למתחילים

חלק א’

 עודכן בתאריך 13.12.2012

אחת התחושות או התובנות שאני מתחיל להבין מתפיסת הפליאו כדרך חיים היא אחריות. אחריות אישית על הבריאות שלכם והחיים שלכם. בעולם שבו שוררת תפיסות רבות על מה טוב ומה רע לגוף האנושי, כשחלקן מוטעות ומעוותת – אין לנו מנוס אלא לקבל כל מה שאומרים לנו עם קורטוב של מלח, ולפחות להבין את הבסיס של הדברים לבד.דם פליאוליתי

אני מאמין שדרך טובה לדעת אם אתם בכיוון הנכון הוא פשוט להקשיב לגוף, להפנים את התחושות והרגשות – האם אתה עייף, או מלא אנרגיה, אופטימי וסקרן, או מדוכדך ואפטי.
עד כמה אתם LGN? – כמו שמארק סיזון אוהב להגיד, Looking Good Naked.

ולפעמים, במיוחד אם אתם גיקים, אפשר גם להכנס מאחורי הקלעים – לתוך בדיקות הדם שיכולות להאיר טיפה על התהליכים הפנימיים שמתרחשים בגוף. פוסט זה יסקור מה אפשר לבדוק בבדיקות דם, מה הדברים אומרים ואיזה ערכים כדאי שיהיו.

נסקור 5 דברים שאפשר לבדוק בקלות בבדיקות דם:

  • פרופיל השומנים בדם.
  • הורמוני בלוטת התריס.
  • רמת הגלוקוז.
  • ויטמין די.
  • C-Reactive Protein

פרופיל השומנים

או בלועזית – פרופיל ליפידים – הוא מצב השומנים השונים בדם. כמובן שהכוכב העיקרי פה הוא הכולסטרול לסוגיו. כשבודקים את הכולסטרול בדם, למעשה בודקים ארבעה רכיבים:

  • כולסטרול כללי – מה הספירה הכוללת של הכולסטרול בדם.
  • HDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה) – מה הספירה של הכולסטרול “הטוב”.
  • LDL  (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה) – מה החישוב* של הכולסטרול “הרע”.
  • טריגליצרידים – מה הספירה של שומנים חופשיים בדם.

2 דברים שחשוב להבין כשמדברים על כולסטרול:

  1. LDL ו-HDL הם רק גופי חלבון שנושאים את השומנים והכולסטרול בליבתם ברחבי הדם.
  2. הבדיקה הסטנדרטית לא בודקת את מספר חלקיקי הLDL וה-HDL בדם, שזה באמת מה שאנחנו מחפשים, אלא מחשבת את כמות הכולסטרול בתוכם. מארק סיזון השווה את זה לספירת כמות אנשים בכביש ברגע נתון כמדד לעומס תנועה. יכולים להיות 100 איש, בתוך 100 מכוניות פרטיות, או 4 אוטובסים של 25 איש כל אחד, או 2 אוטובוסים והשאר מכוניות. בקיצור, בלי לספור את “הרכבים” כלומר ה-LDL\HDL אין לנו מדד משמעותי למצב השומנים בדם.

*רק בדיקה יקרה יכולה לספור באמת מה מצב ה-LDL בדם. כדי בכל זאת לצאת עם משהו, קופות החולים מחשבות את הנתון הזה, ע”י שימוש בנוסחות פרידוולד – שלא תמיד נותנת תוצאה מדוייקת. עוד על זה בהמשך.

מי שמעוניין להגיע לחלק של מה הערכים הרצויים, אפשר לדלג על החלק הבא שמסביר מה זה כולסטרול ותפקידו.

 אז מה זה כולסטרול?

נתחיל בזה ששומן הוא חומר לא מסיס במים (ולכן גם לא בדם לא מסיס = לא מתחבר, לא מתערבב). בנוסף, יש לו נטייה להידבק לכל מיני מולקולות שהוא בא איתם במגע. אם הוא היה מסתובב באופן חופשי בדם הוא היה נדבק לכל דבר בדרכו וזה לא הכי טוב. לכן הגוף מאפשר לשומן להתקיים ב-2 צורות:

  • טריגליצרידים (3 חומצות שומן המחוברות לגליצרול, כמו בצורה של האות E) שזוהי צורת אחסון של שומנים לא מסיסה. בפשטות, ככה הגוף מאחסן אנרגיה של שומן.
  • פוספוליפידים שזה כמעט אותו מבנה (עם 2 חומצות שומן) אבל כן מסיסה, והגוף משתמש בהם כחומרי בנייה עיקריים בקרומי התא.

לא נשכח שבסופו של דבר שומן הוא מקור אנרגיה ו”חומר בנייה” לתאים, ולכן הגוף רוצה להעביר ביעילות את כל השומן הזה לאן שצריך. בשביל זה הוא משתמש במשאיות הובלה חכמות, להלן הליפופרוטאין*

*הייתי אומר שרוב האנשים תופסים את הליפופרוטאין ככולסטרול, וזה לא המצב כמובן. כולסטרול הוא תרכובת של סטרול ושומן סה”כ.

זה כולסטרול?!

הליפופרוטאין מיוצר בכבד, מזכיר בצורתו כדור בייסבול: בליבה יש שומנים וכולסטרול (סוף סוף, הנה אתה!), במעטפת פוספוליפידים (ולכן מסיס במים). ה”תפרים” שמחזיקים את הכל ביחד הם חלבונים המשמשים גם לתקשורת של הליפופרוטאין עם התאים השונים הוא בא במגע.

כשתא מרגיש שהוא צריך שומן בשביל אנרגיה ו\או חומרי בנייה, הקולטנים שלו מרימים שלט “צריך שומן!!”. כשהליפופרוטאין עובר לידו, החלבונים (“התפרים”) קולטים את השלט, מתחברים לתא הזה – ומעבירים את השומן שבליבת הליפופרוטאין לתוך התא.

 יש מספר סוגים שונים של ליפופרוטאינים:

  • LDL – או Low Density Lipoprotein – “הרע” – תפקידו להעביר שומנים מהכבד אל התאים שצריכים אותם. ככל שה-LDL יותר “מנופח” בשומן, זה יותר טוב לנו. ככל שהוא קטן יותר, זה יותר מסוכן לנו כי בהעדר שומן הLDL הקטן מתחמצן בקלות.
  • VLDL – או Very-Low Density Lipoprotein – כולסטרול שנוצר בכבד כתוצאה ישירה מאכילת פחממות, כלומר הכבד ממיר פחממות לשומנים (כאשר בכבד כבר מלא בגליקוגן – צורת אחסון של פחממות). גם תפקידו הוא להעביר שומנים מהכבד לתאים שצריכים אותם – והוא נושא בעיקר את הטריגליצרידים כמקור אנרגיה לתאים. אחרי שהוא מעביר את הטריגליצרידים לתאים, הוא הופך להיות LDL קטן ודחוס – אבל קטן זה גם מסוכן.
  • HDL – או High Density Lipoprotein – “הטוב” – כמו משאית זבל, תפקידו לאסוף את השומנים חזרה לכבד לעיבוד מחדש.

אין באמת משמעות למילים “הטוב” ו”הרע”. כל הכולסטרול חיוני והכרחי לתפקוד הגוף. הגוף בעצמו מייצר אותו! (בערך 2 גרם ליום, שזה 85% מסך הכולסטרול בדם. שאר ה-15% מקבלים מהתזונה) מה שכן נרצה להמנע ממנו – הוא ה-LDL הקטן, או ה-VLDL, שיש לו נטייה להתקע בדפנות של עורקים. אז המערכת החיסונית תוקפת את כל האזור הנגוע ב”עצם הזר הזה”, ומחלישה עוד יותר את דופן העורק.

יותר מדיי פחממות = הרבה גופי V/LDL קטנים = פגיעה בדפנות העורקים.

ובחזרה לבדיקות הדם…

כולסטרול – ערכים רצויים, שיטות חישוב ויחסים.

נעבור על מרכיבי הכולסטרול, איפה נרצה לראות אותם ומה הם אומרים לנו.

כולסטרול כולל – נתחיל עם הערכים של ה-Total Cholesterol. רוב קופות החולים רוצים לראות את המספר הזה בין 100-200 מ”ג\ד”ל. לאחרונה יש קריאות להוריד את הטווח ל-100-160 מג”\ד”ל (כמובן, שנמכור יותר ויותר סטטינים..). כשלעצמו המספר לא אומר הרבה – כי הוא גם לא משקף את מספר הליפופרוטאינים וגם לא את היחס בין ה-LDL וה-HDL. אותו TC יכול להראות 2 מצבים שונים: HDL גבוה ו-LDL נמוך, וההיפך.

ובכל זאת, אבל אני רוצה להתייחס ל-3 נקודות:

  1. המחקר הקוריאני – מחקר מקיף על כמעט חצי מליון קוריאנים, בדק מה הקשר בין כמות הכולסטרול בדם לבין תמותה. המחקר מצא שבקבוצה בה הכולסטרול היה בין 211-251 מ”ג\ד”ל, אחוז התמותה היה הקטן ביותר. מתחת ל-165 אחוז התמותה עלה.
  2. המחקר היפני – קנה מידה קטן יותר, “רק” 47 אלף משתתפים, הגיע כמעט לאותן מסקנות: מתחת ל-160 הסיכון למות עולה באופן משמעותי. בין 200 ל-259 יש אחוזי תמותה הנמוכים ביותר.
  3. פול ג’יימנט הראה בגרף הזה שבין 200 ל-240 אחוז התמותה הוא הקטן ביותר.

ושוב אני מדגיש, בלי להתייחס לשאר הנתונים אי אפשר לדעת בוודאות שהמצב טוב. תבדקו את היחסים בין הכולסטרול הכולל, ה-HDL והטריגליצרידים (על זה בהמשך), אם יצא בטווחים טובים אז אפשר להגיד:

כולסטרול כללי – ערכים רצויים: בין 200-259 מ”ג\ד”ל.

סבבה, אז זה המצב בעולם המערבי של היום, אנחנו לא יודעים מה היה המצב בעידן הפליאוליטי!

נכון, גם לעולם לא נדע (אלא אם נמציא מכונת זמן, כמובן). מה שכן אפשר לעשות הוא לבדוק מה המצב בכל מיני אוכלוסיות שעדיין מנהלות אורח חיים של צייד-לקט. פול ג’יימנט כבר עשה את זה, ובדק מחקרי כולסטרול מהמאה ה-20. לאסקימוסים, אבורג’ינים, מאורים, קיטאוונים היה ממוצע של כולסטרול מעל 200 מ”ג\ד”ל. היה יוצא דופן אחד באבורג’ינים במלזיה, שלהם היה ממוצע של כ-160, שיכול להיות מוסבר ע”י העובדה שהיו להם כל מיני זיהומים במערכת, והכולסטרול תרם את חלקו במלחמה (על הקשר בין כולסטרול למערכת החיסונית בהמשך).

הכולסטרול ה”טוב” – HDL – פה אין מה להרחיב יותר מדיי, כמה שיותר – יותר טוב.

HDL – ערכים נורמליים:
גברים: 40-50 מ”ג\ד”ל
נשים: 50-60 מ”ג\ד”ל
ערכים רצויים: מעל 60 מ”ג\ד”ל

טריגליצרידים – Triglycerides – כמעט כל שמן שאנו אוכלים מכיל שומן האגור בצורת טריגליצרידים. בסך הכל זה אומר לנו כמה טריג’ מסתובבים להם בדם. בלי להכנס יותר מדיי לפרטים, כאשר יש עודף קלוריות, הגוף ממיר את כל הקלוריות העודפות (בין אם באו משומן, פחממות או חלבון) לצורה שנוחה לאיחסון – טריגליצרידים, שמסתובבים בדם (ע”י הVLDL אם אתם זוכרים, לכן הטריג’ הם מדד טוב למצב ה-VLDL) וגם נאגרים בתאי שומן. וכמו שנראה בהמשך המספר המוחלט פחות חשוב מאשר היחסים שלו עם סוגי הכולסטרול השונים. הערה: כשאנחנו אוכלים פחממות על בסיס קבוע ספירת הטריגלצירידים יכולה לעלות.

טריגליצרידים – ערכים רצויים: מתחת ל-150 מ”ג\ד”ל.
ערכים נפוצים בפליאו: 50-80 מ”ג\ד”ל.

הכולסטרול ה”רע” – LDL – אם אתם זוכרים, הזכרתי שיש כל מיני סוגים של LDL כשהשוני הוא בעיקר בגודל ובכמות השומן שמצוייה בהם. לבדיקת דם רגילה אין אפשרות לבדוק את המדידה הישירה של הגופים האלה, לכן הקופות חולים מחשבות את המספר.

הבעיה שהם משתמשים בנוסחת פרירוולד – והיא לא מתאימה לכל מצב. היא מותאמת לדיאטה מערבית רגילה, בה הטריגליצרידים בד”כ ברמה של מעל 100 מ”ג\ד”ל. אבל כשעוברים לתזונת פליאו, פרופיל השומנים בדם משתנה מאוד. הטריגליצרידים יורדים, כמעט כל השאר עולה, והנוסחא נכשלת באומדן ה-LDL.

לעומת זאת, יש את הנוסחא האירנית, שבמקרה שלנו מספקת אומדן הרבה יותר מדוייק, במקרים שהטריגליצרידים ברמה מתחת ל-100 מ”ג\ד”ל והכולסטרול הכולל באיזור של ה-250 מ”ג\ד”ל.

אז בהיעדר בדיקת LDL מלאה, תצטרכו להסתפק בחישוב הערכים. רק תראו לאיזו קטגוריה אתם שייכים. פה יש מחשבון שתוכלו להשתמש בו לאומדן LDL בשתי נוסחאות.

ומה לגבי הערכים המומלצים? קופות החולים ממליצות על טווח אופטימלי בין 40 ל-130 מ”ג\ד”ל. לפי המחקר הזה, דווקא רמות של LDL (בין 70-99 מ”ג\ד”ל) הופיעו בקבוצה עם אחוז התקפי הלב הגדול ביותר – 32%. לעומת זאת, הקבוצה של LDL מעל 160 יחד עם HDL גבוה מ-59, קיבלה הכי פחות התקפי לב – 0.7% מכל המקרים. חשוב לציין שהקבוצה שנבדקה הייתה של חולים מלכתחילה, מה שלא בהכרח מעיד שזה יהיה המצב גם באוכלוסיה בריאה.

כריס מסטרג’ון אמר שבמעבר מדיאטה מערבית לפליאו, לפעמים לוקח לכבד כמה חודשים טובים עד שנה “להפטר” מכל ה-LDL שצבר לאורך השנים, לכן רמות גבוהות של LDL בטווח של עד שנה מהמעבר לא צריכות להדאיג יותר מדיי.

אני חוזר ושואל, אז מה הערכים המומלצים? לצערי אין לי תשובה טובה לתת. לפי מה שאני מסיק, הערך המוחלט של LDL כשלעצמו הוא לא מדד מספיק טוב. מה שחשוב הוא הגודל של ה-LDL. בכל מקרה, ערכים גבוהים (מעל 160 מ”ג\ד”ל) של LDL הם לא סיבה לדאגה כשיש HDL גבוה והיחס בין הטריגלצרידים וה-HDL תקין (על זה בהמשך..)

בהמשך נראה מה הקשר של LDL לתפקוד בלוטת התריס.


יחסים קורעי לב

הגענו לחלק הכי חשוב ומעניין של בדיקות הדם ופרופיל השומנים. אם אתם זוכרים, אמרתי שמה שחשוב יותר מסתם ערכים מוחלטים של כולסטרול הוא היחסים בינהם. יש 3 יחסים שחשוב לעבור עליהם:

  • יחס<a href="http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19903920" onclick="_gaq.push(['_trackEvent', 'outbound-article', 'http://www look at this site.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19903920′, ‘ HDL/Total Cholesterol’]);” > HDL/Total Cholesterol – הוא סממן טוב לסיכוי לבעיות לב מאשר סתם מספרים. אתרים ורופאים כותבים שיחס מעל 0.24 או יותר הוא אידיאלי. מתחת ליחס הזה, המצב כבר לא טוב. מתחת ל-0.1 – מאוד מסוכן.
  • יחס Triglyceride/HDL זה כנראה היחס הכי חשוב. מצביע על הגודל של החלקיקי LDL. יחס נמוך יותר – LDL גדול. יחס גבוה יותר – LDL קטן דחוס ומסוכן. תחלקו את הטריגליצרידים שלכם ב-HDL. אם המספר נמוך מ-2, המצב מעולה, יש לכם LDL גדול ומנופח. מעל 3 יכול להעיד על LDL קטן וזה בהחלט סיכון למחלות לב.
  • יחס LDL/HDL – עוד יחס שאפשר לבדוק, והוא מצביע על פלאק עורקי. מתחת ל-4.3 זו השאיפה. בין 4.3 ל-7 זה “הממוצע”, ומעל 11 מצביע על סיכון.

הורמוני בלוטת התריס

הבלוטה ממוקמת בצוואר, משני צדי קנה הנשימה. למרות שהיא קטנה מאוד, היא שחקנית מרכזית בכל הקשור למטבוליזם, קצב הלב, צמיחה, וטמפרטורת הגוף. הבלוטה מפרישה שני הורמונים: רוב מוחלט של T4 ומעט T3. בשלב מאוחר יותר הT4 מומר ל-T3 בכבד וכליות. חשוב להבין שההורמונים האלו מורכבים בין היתר מאטומים של יוד.

מה שמשפיע על קצב הפשרת הורמני בלוטת התריס הוא ההורמון TSH המופרש ע”י בלוטת יותרת המוח (Thyroid Stimulating Hormone). כאשר יש רמות נמוכות של T3 ו-T4, הגוף ירצה להעלות אותם לכן יעלה את הרמה של ה-TSH. כשהם יהיו גבוהים, הגוף יפריש פחות TSH כדי שבלוטת התריס תאט את הקצב. אגב, זה אחד ההורמונים הכי רגישים לשעון הביולוגי שלנו (הקצב הצירקדיאני) ושינה לא טובה משפיעה עליו לרעה.

איך ההורמונים האלו קשורים למטבוליזם? כאשר T3 נכנס לגרעין התא, הוא מעלה את קצב צריכת האנרגיה – התא צורך יותר אנרגיה (ATP), מעלה צריכת חמצן, מעלה חום גוף. במילים אחרות, הגוף משתמש ביותר אנרגיה במנוחה. בנוסף, ה-T3 מאפשר ניצול יעיל של גלוקוז – מעביר אותו לתוך התאים לשימוש כאנרגיה (ממש כמו האינסולין). לעומתו, ל-T4 כמעט ואין השפעה (ולכן הוא מומר כמו שאמרנו ל-T3).

יש רמה מסויימת שבו בלוטת התריס עובדת כמו שצריך. מעל הרמה הזו יש יתר-פעילות של הבלוטה (Hyperthyroidism) ומתחת לרמה יש תת-פעילות של הבלוטה (Hypothyroidism) ואלה מצבים לא טובים בכלל – עלולות לצוץ הרבה בעיות שקשורות בתפקוד הגוף. אני לא רופא, אבל אני כן אתייחס כאן לבעיה שיכולה להופיע אצל הרבה אנשים כתוצאה ממחסור ביוד, הגורמת לתת-פעילות בלוטת התריס.

כמו שאמרנו, ה-T3 וה-T4 מורכבים מיוד. כאשר אין יוד, אין אפשרות ליצור הורמונים אלה. הגוף מרגיש את הרמות הנמוכות האלה, ולכן כתגובה הוא מעלה את ה-TSH כדי שבלוטת התריס תפריש עוד הורמונים. היא בתורה עובדת מאוד קשה וסורקת את הדם כדי למצוא כל אטום יוד, אבל עדיין אין מספיק..

פול ג’יימנט סוקר כאן כמה מחקרים שמראים שרמות גבוהות של TSH מעלות את הסיכוי למוות ולסיבוכים בלידה. ומה הם רמות גבוהות? לפי קופת חולים כללית, רמות תקינות נמצאות בטווח שבין 0.5 ל-5 mIU/L. אבל לפי מה שפול מראה, רמות של מעל 0.5 מעידות על תפקוד לקוי של בלוטת התריס (כתוצאה מחוסר ביוד ו\או סלניום). רמות של מעל 1.5 יכולות להעיד על בעיות יותר רציניות.

לאור התפקיד החשוב של בלוטת התריס והורמוניה, אפשר להגדיר את ה-TSH כמדד מרכזי וחשוב ששווה לשים עליו עין. אם נדמה לכם שהוא גבוה מדיי, תשקלו לצרוך יותר יוד (באופן מאוד הדרגתי) ולסלניום ולבדוק את הההשפעה בבדיקות דם חוזרות.

TSH – ערכים רצויים: מתחת ל-0.5 mIU/L.

ומה הקשר לפחממות, לכולסטרול ולמערכת החיסונית?

כריס מסטרג’ון מצא שההורמון T3 מאפשר גם ניצול של ה-LDL ע”י התאים. ההורמון נכנס לתאים ויוצר על דפנותיהם קולטני LDL (מרים את שלטי ה”צריך שומן!” של התא). לכן יותר T3 = יותר קולטי LDL = ניצול מוגבר של LDL = רמות נמוכות יותר של LDL בדם.

מצד שני, כאשר הגוף מרגיש מחסור בפחממות ו\או חלבונים, הוא ירצה להוריד את קצב המטבוליזם, לכן הוא מוריד את קצב ייצור הT4 ו-T3. ואז למעשה היכולת לנצל את ה-LDL פוחתת, ורמתו בדם עולה. לכן למיטב הבנתי, כדאי לצרוך מעט פחממות כדי לא לשבש את תפקוד בלוטת התריס, המטבוליזם וניצול הכולסטרול.

מעבר לזה, ל-LDL יש תפקיד חשוב במערכת החיסונית – חלקיק LDL נתקע בדם ברעלן או זיהום כלשהו, “מתאבד עליו”, מתחמצן ומפונה בסופו של דבר ע”י המערכת החיסונית. כנראה שהגוף מעדיף את תפקוד ה-LDL כחלק ממערכת החיסונית, במיוחד כאשר אין הרבה T3. זו כנראה הסיבה שלאברג’ינים ממלזיה היה כולסטרול כללי נמוך – הם נלחמו כל הזמן בזיהומים כלשהם.

מה שמחזיר אותנו לרמות גבוהות של LDL – אם אתם לא חולים, ויש לכם LDL גבוה – יש סיכוי טוב שאתם לא אוכלים מספיק פחממות או שבלוטת התריס לא מייצרת מספיק T4 ו-T3 (מחסור ביוד ו\או סלניום).

סיכום ביניים

עברנו על 2 מרכיבים בבדיקות הדם: פרופיל השומנים, ותפקוד בלוטת התריס. אני מקווה שהבהרתי נקודות שלא היו ברורות לכם, ואם יש לכם שאלות או הערות, אתם מוזמנים להגיב. זה גם המקום להזכיר שלא צריך להתרגש מבדיקת דם אחת, אלא להתסכל עליהם לאורך זמן ולראות מה המגמות והכיוון.

בפוסט הבא נעבור על שאר המרכיבים: רמת סוכר בדם, ויטמין די ומדד לתפקוד המערכת החיסונית (C-RP).

This entry was posted in מדריך and tagged , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

26 Responses to בדיקות דם למתחילים – חלק א’

  1. מר ספקני says:

    כל כך הרבה שטויות במאמר אחד. כמעט כל משפט שני כאן לא מדוייק. אני תכף אתן דוגמאות מפורטות.

  2. מר ספקני says:

    נתחיל מהמחקר שלפיו אתה מסיק שאין בעיה כאשר יש LDL גדול מ-160 אך HDL גבוה. מה שהמחקר הנ”ל מציין הוא ההתפלגות של רמות LDL ו-HDL אצל חולים, אך מידע זה חסר משמעות כי אין נתונים של ההתפלגות בכלל האוכלוסייה. יתכן שהסיבה שהקבוצה עם LDL גדול מ-160 ו-HDL קטן מ-60 הייתה רק 0.7% מהחולים היא שאין בכלל האוכלוסייה הרבה אנשים עם ערכים כאלו, ולא כי לאנשים עם ערכים כאלו יש סיכוי מופחת.

  3. מר ספקני says:

    כמה נקודות בקצרה
    1. נוסחת פרידוולד כן מדויקת כאשר ערך הטריגליצרידים נמוך.
    2. הנוסחה האיראנית לא יותר מדויקת מפרידוולד. המאמר האיראני הוא מאמר זבל, ואין שום סיבה להתייחס לנוסחה שלו.
    3. מי שלא אוהב את העובדה ש-LDL מוערך ע”י נוסחה, יכול להשתמש בערך non-HDL-C במקום LDL (למעשה, non-HDL-C מהווה מדד יותר מדויק לסיכוי למחלות לב וכלי דם מאשר LDL). את הערך non-HDL-C מחשבים ע”י הפחתת ערך ה-HDL מערך הכולסטרול הכולל. הערך הרצוי למדד זה הוא פחות מ-130.
    4. גם LDL גדול יכול לגרום לטרשת עורקים.
    5. מדוע אתר פליאו מנסה לשכנע שכולסטרול גבוה זה טוב? אנחנו לא יודעים מה היו רמות הכולסטרול בעבר, אך אצל ציידים-לקטים מודרניים (או אוכלוסיות עם תזונה קדמונית) יש רמות כולסטרול נמוכות.

  4. Vlad says:

    קודם כל תודה על ההתייחסות, מר ספקני. בהחלט העלת כמה נקודות שלא חשבתי עליהן.

    1. בקשר למחקר – צודק. הוספתי הערה שהוא נעשה על קבוצה של חולים, וזה לא בהכרח מעיד על אנשים בריאים.
    2. נוסחת פרידוולד – הדגשתי שהיא תיתן תוצאה סבירה כשהטריגליצרידים בין 100 ל-400. כשהם נמוכים יותר, היא נהיית מדוייקת פחות. הנוסחא אומרת בעצם שכל מה שהוא לא HDL או טריגליצרידים הוא בהכרח LDL, מה שלא נכון. ככל שיהיו פחות טריג’ ככה היא תפריז באומדן ה-LDL (בגלל שמחסרים את החילוק בטריג’ ב-5, עוד לא יודע למה דווקא5). נקח דוגמא של תוצאה טיפוסית של מעבר לפליאו ונשווה אותה למשוואה האירנית:

    כללי: 250.
    HDL: סביבות 70.
    LDL: לא ידוע
    טריג’: 40

    ע”פ נוסחת פרידוולד:
    LDL = כללי – (HDL +טריג’\5) = 250 – (40+70\5) = 172

    ע”פ הנוסחא האירנית:
    (Total/1.19) + (Trig/1.9) – (HDL/1.1) -38 = LDL
    נציב מספרים:
    (250/1.19) + (40/1.9) – (70/1.1) – 38 = LDL
    210 + 21 – 64 – 38 = LDL
    231 – 102 = 129

    הפרש של כמעט 40! איך יתכן הפרש שכזה? משהו חייב להיות לא נכון.

    3. תוכל להסביר למה המאמר האירני זבל? הוא הצליח להביא אומדן הרבה יותר מדוייק מהפרידוולד – אבל שוב – רק בתנאים מסויימים שהטריג’ מתחת ל-100 והכולסטרול הכולל בסביבות ה-250.

    4. האמת שלא נתקלתי בשימוש בנתון הזה, non-HDL-C ואיך הוא נכנס לתמונה.

    5. תוכל להביא ביסוס שHDL גדול (מדברים על pattern A כן?) יכול לגרום לטרשת עורקים?

    6. נקודה מעולה, הוספתי במאמר עצמו ואני מעתיק לכאן:
    נכון, גם לעולם לא נדע (אלא אם נמציא מכונת זמן, כמובן). מה שכן אפשר לעשות הוא לבדוק מה המצב בכל מיני אוכלוסיות שעדיין מנהלות אורח חיים של צייד-לקט. פול ג’יימנט כבר עשה את זה, ובדק מחקרי כולסטרול מהמאה ה-20. לאסקימוסים, אבורג’ינים, מאורים, קיטאוונים היה ממוצע של כולסטרול מעל 200 מ”ג\ד”ל. היה יוצא דופן אחד באבורג’ינים במלזיה, שלהם היה ממוצע של כ-160, שיכול להיות מוסבר ע”י העובדה שהיו להם כל מיני זיהומים במערכת, והכולסטרול תרם את חלקו במלחמה (על הקשר בין כולסטרול למערכת החיסונית בהמשך).

  5. מר ספקני says:

    2. מה שלא נכון זה הנוסחה האיראנית. זה אמנם לא ממש מדעי, אך נסה לחפש ברשת אנשים שפרסמו תוצאות בדיקת דם עם ערך LDL מדוד ולא מחושב ותשווה את תוצאות 2 הנוסחאות. אני עשיתי זאת, וב-4 ניסיונות הנוסחה האיראנית הייתה פחות מדויקת (ב-3 מקרים היא נתנה תוצאה נמוכה ב-30 מהאמתית).
    3. קרא את הערך overfitting בויקיפדיה. זה בדיוק הנוסחה האיראנית – על האיראנים במאמר הנוסחה נותנת תוצאות טובות, אך על אנשים אחרים לא (אגב, נוסחת פרידוולד נתנה תוצאות טובות גם על האיראנים שבמאמר, פרט למספר קטן של יוצאי דופן).
    4. קרא את המאמר הזה: http://jama.jamanetwork.com/data/Journals/JAMA/4487/joc90127_1993_2000.pdf שים לב שאיור 2 מראה שגם אצל אנשים עם HDL גבוה (מעל 50), ערך גדול מ-130 של non-HDL-C מגדיל את הסיכון למחלת לב.
    5. ראה http://www.nypcvs.org/images/MESA.pdf
    6. פול גמינט מטעה, והנה מספר מאמרים שמראים רמות כולסטרול נמוכות
    http://bjsm.bmj.com/content/44/2/121.abstract
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0091743590900099
    http://www.springerlink.com/content/b2hx48001851q11w

  6. מר ספקני says:

    לגבי כולסטרול כללי:
    1. במחקר הקוריאני אכן בקבוצה עם כולסטרול 211-251 הייתה פחות תמותה, אך ההבדל מאוד קטן ביחד לקבוצות אחרות. בנוסף, ההבדל נעלם לאחר השמטת אנשים שמתו במהלך 4 השנים הראשונות, כלומר יתכן שההבדל בשנים הראשונות הוא בשל סיבתיות הפוכה.
    2. הקישור למחקר היפני לא נכון. הצלחתי למצוא את המאמר שאליו התכוונת, ובמאמר זה לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בין רמת כולסטרול 180-199 לרמות 200-259.
    3. הגרף של פול ג’יימנט חסר משמעות והעובדה שפול משתמש בו מצביעה או על בורותו או על כך שהוא מוכן להטעות את קוראיו.
    4. יש גם מחקרים אחרים. במאמר הזה http://jama.jamanetwork.com/data/Journals/JAMA/4744/JOC00012.pdf יש דיווח על 3 מחקרים שנעשו בארצות הברית. במחקר אחד (MRFIT), התמותה היתה שווה ברמות “קטן מ-160”, 160-199, ו-200-239 (למעשה, בקבוצה 160-199 הייתה פחות תמותה אך ללא מובהקות סטטיסטית), אך התמותה ממחלת לב הייתה הרבה יותר גדולה בקבוצת 200-239. בשני המחקרים האחרים, התמותה הייתה הכי קטנה בקבוצת “קטן מ-160” (יש לציין ששני מחקרים אלו היו קטנים).

  7. Pingback: בדיקות דם – חלק ב’ | פליאו ישראל

  8. Vlad says:

    לגבי הנוסחא האירנית – חיפשתי ולא מצאתי מקרים שאתה מדבר עליהם. תביא דוגמאות. ובכלל, נסכים שמה שחשוב הוא הגודל של החלקיקים ולא כמות הכולסטרול בהם?

    HDL גבוה – ככה זה נראה באמת, אבל למי שיש HDL פחות מ-50 יש לו יותר סיכוי, אז מה עדיף?

    גודל LDL – מעניין. המאמר שהבאת מדבר על association ולא על סיבה ותוצאה, אבל בהחלט מעניין.
    לפי המאמר פה – http://circ.ahajournals.org/content/95/1/1.full – כדי שהסיכוי למחלות לב יעלה צריך כמה דברים – HDL נמוך, LDL גבוה, טריג’ גבוה. הם קוראים לזה atherogenic lipoprotein phenotype .
    חוץ מזה, הם כותבים:
    Nonetheless, the Quebec data17 imply that the presence of small LDL per se enhances risk more than can be explained by higher apo B levels alone.
    בקיצור, לדעתי LDL זה רק אחד מהמדדים – צריך להתסכל על כל התמונה.

    כולסטרול באוכלוסיות נייטיב – תגיד, מה מטעה? הוא ערך את המחקרים שהוא יכול לשחק בתוצאות שלהם? הוא מביא אותם, בדיוק כמו שאתה הבאת את שלך. אין מטעה, יש מחקרים, יש עובדות בשטח. ועכשיו בנוגע למחקרים שאתה מביא:
    1 – המחקר הראשון על המסאי והבונטו אומר שהיה להם כול’ נמוך.. אבל לא מביא מספרים. דבר איתי במספרים.
    חוץ מזה, הוא מציין שיכול להיות שהכול’ של המסאי היה נמוך כי היה להם BMI נמוך והוצאה קלורית יומית מאוד גבוה. לא חושב שזה סיבה אבל ניחא. לגבי הבונטו – חצי מהנבדקים חיו בכפרים וחצי בעיר, כלומר דיאטה עשירה בפחממות.
    אם לעומת זאת נסתכל על המחקר הזה –
    http://www.researchgate.net/publication/9504819_SERUM_LIPIDS_IN_THREE_NOMADIC_TRIBES_OF_NORTHERN_KENYA
    בקרב שבטי הסמבורו והרנדיל היה כולסטרול של בסביבות ה-200 וסביבות ה-230-230 (בהתאמה).
    2 – שבט היאנומאנו בברזיל – אכן כולסטרול נמוך אבל אפשר לייחס את זה ל-2 דברים:
    א – דיאטה דלה בשומן – The very low serum lipid levels in this isolated population are apparently attributable mainly to their largely vegetarian diet, low in fats and cholesterol and high in fiber, with concomitant high physical activity associated with low BMI.
    ב – הימצאות בג’ונגל וחשיפה לזיהומים שונים כל הזמן, זה מוריד את הכולסטרול, כמו לאבורג’ינים במלזיה.
    3- אני לא מוצא את המספרים של הכולסטרול, בכל מקרה, הם ממש לא ציידים לקטים. מילת מפתח – urbanized. חשיפה לאורח חיים מערבי ודיאטה מערבית, כלומר הרבה פחממות מעט שומן.

    לגבי כולסטרול כללי –
    1. המוות עדיין עולה כשכולסטרול מתחיל להיות נמוך מ-165.
    2. טעיתי בקישור? אני לא מצליח למצוא משהו אחר. בכל מקרה, 180-199 זה לא כזה רחוק ממעל 200. ואלה רמות שרוב הרופאים יגדירו כיותר מדיי גבוהים.
    4. חבל שאין שם התייחסות לרמות ה-HDL וה-LDL.

    בכל מקרה, אני אגיד בפעם האלף – TC כשלעצמו לא אומר כלום. צריך לראות את כל התמונה.

    • מר ספקני says:

      1. דוגמאות:
      http://www.marksdailyapple.com/forum/thread20633.html
      http://www.facebook.com/photo.php?fbid=391625154211571&set=a.123882630985826.9458.100000922701979&type=1&relevant_count=1
      ומה שכנראה חשוב זה מספר החלקיקים (LDL ו-VLDL) ולא הגודל שלהם.
      2. כל המדדים שהוזכרו כאן לא מנבאים ב-100% דיוק מחלת לב. מצדי, אתה היית יכול לכתוב להתעלם מבדיקת הדם לגמרי (פרט למקרים מאוד חריגים), אך אתה כתבת את הטור הזה שמכיל הרבה מידע מוטעה. אם כן רוצים להסתכל על בדיקת הדם, אז המצב הרצוי הוא HDL “גבוה” ו-non-HDL “נמוך”.
      3. לא הייתי כל כך ברור בנוגע לציידים-לקטים. בוא נעזוב את פול, ונתרכז בשאלה הבאה: מהי רמות הכולסטרול אצל ציידים-לקטים טהורים (כלומר לא כולל אוכלוסיות כמו מאסאי או קיטווה), שלא הייתה למערב שום השפעה על אורח חייהם (מזון\תרופות\טבק)?

  9. Vlad says:

    1. אחלה תוצאות יש לעידו פורטל! 🙂
    כמו שציינתי, כל נוסחא יחסית מדוייקת בטווחים מסויימים. בדוגמא שהבאת מהפורום של מארק היה לו כולסטרול מתחת ל-250 שזה אחד התנאים לנוסחא האירנית, אז ברור לי שזה לא ידייק.
    ואני מסכים, וגם אמרתי, שזה לא משנה המדידה של הכול’ בתוך הליפופרוטאינים אלא הגודל ומס’ החלקיקים. לכן עדיף להתייחס יותר ליחסים.
    2. איפה יש מידע מוטעה? כתבתי כמה פעמים שTC זה לא מדד טוב בפני עצמו והוא לא אומר כלום. מה שחשוב זה, שוב, היחסים – אלא אם את יכול למדוד ישירות את גודל וכמות חלקיקי הLDL…רובינו לא יכולים.
    3. הבאתי כמה דוגמאות, וגם אתה הבאת. אין לי דרך לדעת מי מהם לא הושפע יותר מדיי.

    אני ממש מרגיש שהויכוח הזה עקר כי TC הוא לא מדד לכלום, ושנינו מסכימים על כך.

  10. Vlad says:
    1 2 3 4
    TC 354 235 261 264
    HDL 81 66 68 100
    TG 69 48 73 58
    Actual LDL 255 207 175 149
    LDL IRAN 222 125 158 123
    LDL FRIED 259 159 178 152
  11. Vlad says:

    בדקתי ואכן נוסחת פרידוולד מדייקת יותר גם במצבים של כולסטרול מעל 250 וטריג’ מתחת ל-100.
    איך יצא לחוקרים מאיראן מה שיצא?

    • מר ספקני says:

      בפיתוח נוסחה יש 3 שלבים:
      1) בחירת מודל
      2) חישוב פרמטרים למודל בעזרת נתוני אימון.
      3) אימות יכולת הניבוי של המודל על נתונים שאינם נתוני האימון.
      המאמר האיראני לא ערך את שלב 3 ולכן אין ערך לנוסחה שלהם. במילים אחרות, הנוסחה שלהם מדויקת רק על קבוצת האנשים שהם בדקו, ואין שום יסוד להאמין שהיא תהיה מדויקת על אנשים אחרים.

  12. מר ספקני says:

    כפי שכתבתי קודם, הפסקה על רמות כולסטרול בציידים לקטים מטעה. משבטים שציינת, המאורים והקיטאוונים אינם ציידים לקטים, ואילו האסקימוסים והאבורג’ינים לא שמרו על אורח החיים שלהם. אם מסתכלים על ציידים-לקטים באפריקה ששמרו על אורח חיים מקורי, למשל בושמנים, הדזה ופיגמים, אז אצלם נמדדו רמות כולסטרול נמוכות מאוד.

  13. מר ספקני says:

    סיכום: הדף הזה מלא במידע לא נכון. בפרט, הטענות “הערך המוחלט של LDL כשלעצמו הוא לא מדד מספיק טוב” ו-“ערכים גבוהים (מעל 160 מ”ג\ד”ל) של LDL הם לא סיבה לדאגה כשיש HDL גבוה והיחס בין הטריגלצרידים וה-HDL תקין” אינן מבוססות. כבר נתתי למעלה מחקרים שמראים ש-LDL הוא מדד טוב. מחקרים מהשנה האחרונה מאששים זאת, וגם מטילים ספק בכך של-HDL יש חשיבות.
    1. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23275344
    2. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22607825

  14. ofra says:

    שלום לך ותודה על המאמר המלמד
    אם כי, גם מהמאמר וגם מהוויכוח עם מר ספקני, לא הבנתי מהן באמת תוצאות בדיקות הדם הרצויות. יש תובנות חדשות?

  15. Vlad says:

    מר ספקני,
    אפשר למצוא מחקרים שתומכים בכל טענה כמעט. דיי עייפתי מהדיון הזה.

    LDL גבוה הוא סימפטום של משהו, תגובה של הגוף למליון דברים אפשריים: נזק בכלי הדם, זיהומים, רעלנים, יחס מסויים של אבות-מזון, חוסרים במיקרו-מזינים מסויימים ועוד. כתבו על זה הרבה יותר טוב ממני, למשל פול ג’מינה:

    http://perfecthealthdiet.com/2011/03/answer-day-what-causes-high-ldl-on-low-carb-paleo/

    אם באמת מישהו חושש מה-LDL שלו, שיטרח לבצע בדיקה אמיתית שתספור את מספר חלקיקי ה-LDL ובאיזה מצב הם (תבנית א’ או ב’), זה יתן תמונה הרבה הרבה יותר מדוייקת מכמות הכולסטרול שיש בהם..

    דעתי האישית, שכל ההתעסקות הזו על כולסטרול מיותרת לגמרי לרובינו. תודות לאנסל קיז ולרשויות הבריאות האמריקאיות, זה בערך הדבר היחיד שמסתכלים עליו כדי לקבוע אם אתה בריא או לא (לפחות מהבחינה הלבבית). ממה שסקרתי, קראתי, והבנתי – יש דברים חשובים יותר לבדוק אם כבר בודקים,

    אם אתה לא בעל משקל עודף עם היסטוריה של בעיות לב ומעשן 2 חפיסות סיגריות ביום – עזוב את הכולסטרול בשקט.

  16. ester says:

    בת 48 בריאה ברוך השם
    ובדיקת כולסטרול מראה כך 244 כולסטרול
    טריגלצרים 137
    hdl-42
    ldl-174
    אשמח לדעת כמה זה מסוכן?

    • Vlad says:

      כמו שכתבתי, בדיקת דם אחת לא מעידה על כלום. רק כשיש כמה בדיקות דם ואפשר לראות מגמות – אפשר להסיק מסקנות.
      מה המגמה שרוצים לראות? שה-HDL עולה והטריגליצרדים יורדים. איך עושים את זה? דרך טובה להתחיל היא לאכול פחות פחממות, ובטח להעיף את כל הדגנים מהתפריט.

  17. david says:

    מצבי לא טוב HDL 93 כללי 468 טרי 172 יש מצב שבלוטת התריס לא ממש תקינה כי יצא לי פעם בבדיקה חייב עזרה
    אני ספורטאי ממש נראה פצצות אוכל פילאו מרגיש אש כל סבבה מה יהיה לפרוש חחחחח
    יש תוספי תזונה לבלוטה

    • Vlad says:

      היי דויד,
      קודם כל חשוב לי לציין שוב שאני לא רופא ולא תזונאי ולא יכול להחליף אחד כזה.
      ובכל זאת, טריג’ של 172 – נתון מאוד גבוה. לרוב יש טריגלצרידים גבוהים כאשר צריכת הפחמימות גבוהה מאוד. ה-HDL שלך גבוה, וזה מצויין. כולסטרול כללי – בהחלט נראה כאילו הוא מעבר לסקלה, אבל בהיעדר נתונים נוספים קשה להצביע על כיוונים וגורמים.
      תת פעילות של בלוטת תריס יכולה לגרום למטבוליזם “איטי” ואולי גם להצטברות חומרי מזון (וביניהם גם השומנים) בדם. אז תבדוק גם TSH , T3, fT4, T4.
      אם הבלוטה בתת פעילות התוספים המומלצים הם סלניום (2-3 אגוזי ברזיל יכולים לסגור את הפינה לרוב) ויוד. יוד צריך להעלות לאט מאוד ולהתחיל במינון נמוך. ממליץ לחפור קצת באתר של פול ג’מינה, יש לו המון ידע בנושא . The Perfect Health Diet, יש לינק בצד שמאל.

      אז לסיכום,
      תעשה רשימה של שבוע-שבועיים של בדיוק כמה ומה אתה אוכל. ככל, 150~ גרם פחמימות ביום אימון ופחות ביום מנוחה. אם אתה רואה רואה שאתה יותר מזה, אז תפחית בכמות הפחמימות.

  18. eyal says:

    לאור הבדיקה שלך, שהנוסחה האירנית פחות מדוייקת גם במצבים שהטריגלצרידים פחות מ100, מן הראוי שתמחק את כל ההתייחסות שלך לנוסחה האירנית (אלא אם תמצא הסבר לתעלומה, איך החוקרים האירנים הגיעו למה שהגיעו).

    ההבנה שלי כרגע היא, שבעניין חישוב הldl, הדעה של הזרם המרכזי ברפואה המודרנית, היא המבוססת ביותר, וכל מידע אחר, מבוסס פחות, ולכן מטעה.

  19. Eran says:

    היי ולאד כולסטרול כללי 303. טריג..73 hdl -62 ldl-226

    האם יש מקום לדאגה?

    רופא המשפחה רוצה לתת לי כדורים

  20. אורנה says:

    תודה על מאמר מעולה. אני מבולבלת לפי המחשבון שקישרת ע”פ פרידוולד התוצאה היא: 182.6
    ע”פ האירנית: 145.5.
    הכללי שלי: 280.1
    HDL: 87
    טריגליצרידים: 52
    כמובן שהרופא כתב שאני מסרבת לקחת טיפול חרף המלצתו.
    הבדיקה נעשתה חודשיים אחרי תחילת הפליאו כבר עברו חודשיים מאז.
    האם להיות רגועה?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *