הנוגדים: עלייתם של הרדיקלים החופשיים

הנוגדים:

עלייתם של הרדיקלים החופשיים

 אף תא לא צפה שזה יקרה.

סופר-אוקסייד נע לו לאורך כלי הדם באיטיות מאולצת, כולו רוטט מרוב התרגשות. חייב להרגיש שלם! חשב לעצמו הרדיקל. כל כך הרבה אטומים מושלמים.. רק לבחור אחד..

הוא כבר לא יכל לעמוד בפיתוי. עוד רגע הוא יבחר את קורבנו. כל עוד הנוגדים לא פה…

זה בכלל לא אשמתו, הוא נברא ככה. מה לעשות, חלק מהאטומים והמולקולות נולדים עם כל האלקטרונים שהם צריכים. חלק לא. הרדיקלים השתייכו לקבוצה השנייה.

תראו אותם, היפיפיים… מעולם לא הרגישו מה זה להיות חצי שלם.. מעולם לא הרגישו את החלל שבפנים..

הרדיקלים נולדים ברובם בכבשני-המיטוכונדריה בכל התאים ברחבי הגוף. חלק מהרדיקלים מגויסים לשורות המשמר הלבן, לארגון ה-ROS. מכרו את נשמתם, הפכו לעבדים מצוערים של המערכת. שילכו לעזאזל..

השאר ברחו. הפכו לרדיקלים החופשיים.

זהו זה.

הרגע של סופר-אוקסייד הגיע. העולם עצר מלכת בזמן שהוא התקרב לאטום תמים שהיווה חלק מדופן תא כלשהו. סופר-אוקסייד לגמרי איבד את עצמו מרוב מחשבה וציפיה על העתיד לבוא.

עוד רגע ואהיה שלם, לנצח. לנצח! התקווה והאושר עלו על גדותיהם.

והוא התנגש באטום. במליונית-השנייה שנמשכה לנצח, סופר-אוקסייד קרע ללא רחמים את אחד מהאלקטרונים של הקורבן וסיפח אותו לעצמו.

שלם. סוף סוף שלם. סופר-אוקסייד צף בשלווה ובאקסטזה. עכשיו אפשר לנוח.

האזעקה התחילה לצפצף. אבל כבר היה מאוחר מדיי.

האטום הקורבן, עם קרע מדמם, הפך תוך שניות לרדיקל בעצמו. וכמו כל רדיקל, התאווה לאלקטרון החסר עולה על כל מחשבה או רצון.

הרדיקל החדש נע בזריזות אל האטום הכי קרוב – ותלש ממנו אלקטרון. הקורבן החדש הפך לרדיקל נוסף. ואז עוד אחד, ועוד אחד.

תוך מספר רגעים נוצרה בתא תגובת שרשרת אלימה וחסרת-רחמים. מאטום לאטום הרדיקלים קפצו. הם פגעו בכל אטום, מולקולה, אברון, ללא כל הבחנה. הנזק התחיל להצטבר.

אלא שאז, הגיעו הנוגדים.

הנוגדים, או בשמם המלא – נוגדי החמצון, הם ארגון-עלית שמטרתו היחידה היא למגר ולתפוס את כל הרדיקלים החופשיים. זוהי חבורה אמיצה למדיי המורכבת מויטמין C, ויטמין E, ויטמין A, גלוטטיון, מלטונין, פוליפנולים, פלאבונואידים, אנזימים שונים ועוד.

גלוטתיון לוחם ברשעים! מקור.

במקרה הזה, גלוטתיון הגיע עם עזרה למקום האירוע. הם לא תמיד מגיעים בזמן, והיה צריך לפעול מהר.

תוך מספר רגעים הגלוטתיון איתר את הרדיקלים זורעי ההרס. הוא סגר את המרחק בינהם במהירות. בלי מצמוץ שלף את אקדח האלקטרונים שלו, כיוון וירה.

הכל נרגע לפתע, הרדיקלים שכבו דוממים.

תתחילו להכניס את צוות התיקון“, דיווח גלוטתיון בקשר.

המשך יבוא.

אז זה היה סיפור קומיקסי קצר, שהמחיש לכם פחות או יותר את המלחמות המתרחשות בגוף בין הרדיקלים החופשיים לבין נוגדי החמצון. זוהי מלחמה שמתרחשת כל רגע נתון בכל זירה אפשרית בגוף.

מה זה רדיקל חופשי?

רדיקל חופשי הוא כל מולקולה או אטום שחסרים לו אלקטרון. אם אתם זוכרים, כשהסברתי לכם על שומנים ולמה הם מתחברים ביחד לחומצות שומן, דיברנו על חוק האוקטט. החוק אומר שכל אטום נמצא בהרמוניה ושלווה כאשר הוא יש לו 8 אלקטרונים במעטפת החיצונית שלו (או 2 אם יש לו רק מעטפת אחת).

כאשר חסר לו אלקטרון, האטום יהיה במצב מאוד לא יציב כימית (ונפשית). ולכן הוא יעשה הכל כדי להשיג את האלקטרון החסר. לרוב הוא פשוט תולש אותו מהדבר הראשון שהוא בא איתו במגע – ואף אחד לא מוגן: אטום, מולקולה, אברון, תא, איבר, הורמון, אנזים, ליפיד, חלבון, דנ”א, כלי דם – כל דבר יכול להיות המטרה.

ואז, כאילו זה היה לא מספיק, נוצרת תגובת שרשרת. עכשיו האטום שנתלש ממנו אלקטרון בעצמו נהיה רדיקל חופשי – והוא תולש עוד אלקטרון מאטום אחר. כך זה ממשיך עד שמשהו עוצר את התהליכים האלה.

דוגמאות לרדיקלים חופשיים:

  • Superoxide
  • Hydrogen Peroxide
  • Hydroxyl Radical
  • Singlet Oxygen
  • Nitric Oxide

ומה אכפת לנו שהוא תולש אלקטרונים?

אכפת לנו כי ככה דברים נהרסים. למשל נקח אטום שמהווה חלק מקרום תא. מגיע רדיקל חופשי וגונב ממנו אלקטרון – האטום הזה, וכל האטומים שיושפעו ממנו מסביב יהרסו תוך שניות. קרום התא באותה נקודה פשוט יתמוסס ויווצר חור בתא. לא צריך תואר בביולוגיה כדי להבין שזה לא תקין.

הנזק הזה נקרא גם – Oxidation, או התחמצנות. לאורך השנים הנזק הזה מצטבר וגורם להרבה דברים לא טובים, בהתאם למיקום הנזק. במוח למשל זה יכול להוביל לאלצהיימר, במפרקים לדלקות, בעור לקמטים ועוד.

  • כשפחממות מתחמצנות הן הופכות לדבר שנקרא AGE – ראשי תיבות של Advanced Glycation End products – בגדול אלה סוכרים שנדבקים לכל מיני דברים אחרים ועושים המון בלגן ונזק.
  • כשחומצות אמינו מתחמצנת, זה משנה לה את המבנה ופוגע בתפקוד של אנזימים וכל התהליכים שתלויים בהם.
  • כשדנ”א מתחמצן נפתח פתח למוטציות, סרטן ומוות התא הפגוע.
  • כששומן מתחמצן הוא הופך ללא יציב מבחינה כימית ומגיב עם הרבה דברים שהוא לא אמור.

רגע רגע, זה קשור לכולסטרול איכשהו?

נדמה שהכל קשור לכולסטרול בימינו. אבל שאלה מצויינת, ואתם לגמרי צודקים – מכירים את הכולסטרול “הרע” המכונה גם –  LDL? אתם יכולים לרענן את הזכרון עליו במדריך לבדיקות דם ושומנים, אז נחשו מה גורם לו להתחמצן ובאמת להפוך ל”רע”? כן, הרדיקלים החופשיים.

ברגע שהם פוגשים חלקיק LDL מטייל בדם, הם מתנגשים בו ומחמצנים אותו. אגב, אם הוא מלא בשומנים רב-לא-רווים ובשומני טראנס, אז הסיכויים להתחמצן עולים בהרבה.

בקיצור, החלקיק LDL המחומצן מאבד שליטה ומתרסק אל תוך דפנות כלי הדם simvastatin tablets. שם הוא מתחיל תגובה דלקתית, הכלי דם מפתח פלאק בדופן ושאר הסיפור ידוע..

מאיפה הם באים?

רדיקלים יכולים לבוא מ-2 מקורות: פנימי וחיצוני.

מקורות חיצוניים הם עשן סיגריות, אור שמש, קרינה, כימיקלים, אדים רעילים, מים מזוהמים, אוויר מזוהם ועוד.

מקור פנימי הם הרדיקלים שנוצרים בתוך הגוף עצמו: מאימונים קשים, סטרס ולחץ נפשי, ומתהליך הנשימה והפקת האנרגיה עצמו.

חלק גדול מהרדיקלים, כמו שכתבתי, באמת נוצרים “בכבשני המיטוכונדריה” בגוף – מי שזוכר מביולוגיה, זהו האברון בתא שאחראי על ייצור האנרגיה. כאשר נכנסת אליו מולקולת גלוקוז \ חומצות שומן \ חומצת אמינו, בתהליך מאוד ארוך הוא יוצר (יוצר נכון ממיר) הרבה מולקולת של ATP – מטבע האנרגיה של התא.

אך באופן פרדוקסלי למדיי, למרות שאנחנו חייבים חמצן כדי לקיים את החיים – חמצן הוא גם הגורם להתחמצנות (כמו למשל התחמצנות של שומן, התפתחות חלודה, או התפוח שמצהיב ומרקיב כשחותכים אותו). בתהליך ייצור האנרגיה – נשימה תאית, אחד מתוצרי הלוואי, למשל, הוא הסופראוקסייד הנבל שלנו, המורכב מ-2 אטומי חמצן שלאחד מהם חסר אלקטרון.

אז איך עוצרים את כל זה?

הטבע לא משאיר דברים בחוסר איזון. כדי להלחם ברדיקלים הגוף משתמש בנוגדי-חמצון. נוגדי חמצון באים מקשת רחבה של מקורות:

  • יש ויטמינים (כמו ויטמין C, ויטמין E וויטמין A).
  • יש פפטידים (חלבונים) כמו הגלוטתיון הגיבור שלנו.
  • יש פוליפנולים (מה שיש בתה, קפה, קקאו, קינמון, יין, כורכום).
  • יש הורמון (מלטונין, הזה שגורם לכם להירדם).
  • יש קרוטנואידים (הפיגמנט שנותן את הצבע לגזר, למנגו ולעגבנייה למשל).
  • יש אנזימים מיוחדים (כמו קטלז) שתפקידם נטרול רדיקלים.
  • יש חומצה אורית (חומצת שתן) – מהווה בערך רבע-עד-חצי(!) מכמות נוגדי החמצון בזרם הדם.

חלק מהם משייטים בזרם הדם ומחפשים אקטיבית רדיקלים תועים, וחלק אורבים בקרומי התאים והרקמות ומחכים שרדיקל מכוער יוציא את ראשו.

איך הם עושים את זה?

הכי פשוט שבעולם – נוגד-חמצון מוצא רדיקל חופשי, תורם לו אלקטרון וע”י כך מנטרל אותו. מה שמיוחד בנוגד-חמצון שמבדיל אותו מאחרים היא העובדה שהוא יכול לתרום אלקטרון, להישאר נייטרלי ולא להפוך למפלצת. וכך בעצם הוא עוצר את תגובת השרשרת שהרדיקל התחיל או היה יכול להתחיל.


 

אבל לא כל הרדיקלים רעים, נכון?

 נכון, המערכת החיסונית (“המשמר הלבן” בסיפורינו)  יודעת גם לגייס אותם לעזרתה. 2 סוגים של תאי דם לבנים, המאקרופגים והניוטרופילים, משתמשים ברדיקלים המכונים גם ROS – ראשי תיבות של Reactive Oxygen Species – בשביל לנטרל בקטריות, חיידקים וגופים זרים.

המאקרופג (Macrophages) מטפל בפולשים ע”י בליעתם. ברגע שהפולש הזר נבלע ע”י המאקרופג, למשל בקטריה כלשהי, יש אנזים מיוחד בפנים שיוצר רדיקל מסוג superoxide anion, שהופך לרדיקל מסוג hydrogen peroxide, ומפרק את הבקטריה לגורמים.

הניוטרופיל (Neutrophils) עושה פחות או יותר את אותו הדבר, פשוט עם אנזים שונים ורדיקלים שונים.

אויב של אויב שלי הוא חבר שלי. מקור.

חוץ מזה, רדיקלים משתתפים גם בתהליך ביולוגי שנקרא מעבר אותות (בלועזית –  Cell Signaling) – זהו תהליך שבו תאים קולטים אותות שונים מבחוץ ומגיבים בהתאם. יש כל מיני סוגים של “שליחים” שיכולים לעבור ליד תא ולגרום לו לעשות משהו (דוגמא קלאסית – הורמונים), ותהליכים כאלה יכולים לקחת בין מילי-שניות, דקות בודדות במקרה של הפעלת חלבונים ואפילו ימים שלמים במקרה של ביטוי גנים.

בקיצור, בגלל שרדיקלים הם כ”כ קטנים, יעילים ויכולים לחדור דרך קרום התא, הגוף משתמש בהם כשליחים כחלק מתהליך העברת האותות בין התאים.

אז כמו שאתם רואים, הטבע יודע גם להתשמש בהם לטובתינו. הכל תלוי במינון.

נוגדי החמצון פועלים יחד בהרמוניה

הרבה מנוגדי החמצון מחזקים זה את זה. למשל, ההורמון מלטונין. לא רק שהוא נוגד-חמצון חזק בעצמו ומגן על הדנ”א, על החומצות-אמינו והחומצות השומן בתוך התא, אלא הוא גם מחדש\ממחזר נוגדי-חמצון אחרים כמו גלוטתיון וויטמין E, אחרי שתרמו את האלקטרון שלהם. גם גלותטיון עצמו מחדש את ויטמין A וויטמין E.

וואו, למדתי ממש הרבה, אבל מה עושים עכשיו? איפה הקשר לפליאו?

בדיוק את מה שעשינו קודם! זה לא רק האוכל שאוכלים (או לא אוכלים), אלא האופן בו אנחנו מנהלים את אורח החיים שלנו:

  • דואגים לשינה טובה ואיכותית.
  • מורידים לחץ וסטרס (כל האמצעים כשרים, כולל גלידה מפנקת של בן אנד ג’ריס).
  • מקיפים את עצמינו במשפחה וחברים (הסדרה לא נחשבת).
  • מפעילים את הגוף מדיי פעם.
  • נושמים אוויר הרים צלול ומשתכשכים במי הים התיכון.

 נו באמת, קראתי את כל זה כדי להמשיך לעשות את אותו הדבר? תודה באמת.

במילה אחת – כן! לצערינו אין איזה מזון-על אחד שאם נאכל אותו נהיה בבריאות-על. לא צריך הוראות הפעלה, הגוף והטבע יודעים לדאוג לעצמם. אז תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים ותעצרו כאן. אם בכל זאת אתם רוצים להתעמק, תמשיכו לקרוא איך נמקסם את פוטנציאל נוגדי-החמצון שלנו.

אפשר להתייחס לעניין הזה משתי זווית:

1. להוריד ולצמצם את הגורמים לרדיקלים חופשיים

  • לא לעשן (אקטיבית ופסיבית).
  • להתרחק מאזורים אפופי גזים ואדים (כבישים סואנים, מפעלי תעשייה).
  • לצמצם חשיפה לקרינה – אלקטרונית ממכשירים, ולא להגיע לרמה של כוויה מהשמש.
  • לצמצם סטרס רגשי ונפשי – אי אפשר לשלוט במעשים של אחרים, אבל אפשר לשלוט איך אנחנו בוחרים להגיב ולהתייחס.
  • לא להתאמן כמו משוגעים שעות בכל יום – גם פעילות גופנית עצימה יוצרת רדיקלים, תנו לגוף להתאושש.

2. להגביר את זמינות וייצור הפנימי של נוגדי החמצון.

אין צורך לקחת איזה תוסף תזונה פלאי של נוגדי חמצון כדי לחזק את הגוף. מה שכן אפשר לעשות, הוא לספק לו את אבני הבניין הדרושות לייצור פנימי דרך מזונות שמכילים אותם, והם כוללים:

  • איברים פנימיים – עשירים מאוד בויטמינים ומינרלים שמרכיבים נוגדי חמצון, בחומצה ליפואית וגם בקו-אנזים קיו-Q – אנזים סופר חשוב שמעורב בתהליכי ייצור האנרגיה ומהווה קו הגנה ממעלה ראשונה מול רדיקלים בתוך התא עצמו
  • חלבון מי גבינה – מה שנקרא Whey Protein, מכיל את חומצת האמינו ציסטאין שממנה מורכב הגלוטתיון.
  • כל פרי או ירק בצבע אדום-כתום-צהובים עז – ויטמין C בעיקר בפירות הדר, ויטמין E בעיקר בשמנים מן הצמח, ויטמין A מכל דבר כתום (כמויות יפות אבל לא כמו באיברים פנימיים). לפי ציון ORAC שמדרג מזונות לפי כמות נוגדי החמצון שבהם, פירות יער (כל סוגי הBerries למיניהם) נמצאים בראש הרשימה.
  • תבלינים ועשבי תיבול – כורכום, קינמון, שום, רוזמרין, תימין, אורגנו ועוד רבים אחרים – כולם מכילים פיטו-כימיקלים במינונים גבוהים.
  • לצמצם באנטי-מזינים – תרכובות כמו חומצה פיטית (בעיקר בדגנים וקטניות), חומצה אוקסלית (תרד, סלק, קקאו), וטאנין (כרוב, שעועית ואף תה) – נקשרים למינרלים במעיים ומונעים את ספיגתם.
  • ללכת יחפים – האדמה מעבירה לנו אלקטרונים חופשיים, שלפחות בתיאוריה, מוצאים את דרכם לרדיקלים ומנטרלים אותם.

זה מולטי ויטמין, אתה בטוח?!

או במילים פשוטות:

עיקר ההגנה שלכם תקבלו מהמזון מן החיי – במיוחד אברים פנימיים עם מנה הגונה של שומן, שמכילים ויטמין ומינרלים בריכוז הרבה יותר גדול מפירות וירקות. זה הבסיס.

התבלינים, הירקות והפירות, התה והיין – זה כבר בונוס אבל הוא לא הכרחי.

 לסיכום

אני מקווה שלמדתם קצת על מה זה רדיקל חופשי, מה זה נוגד-חמצון ועל המלחמה השקטה בינהם. הגוף יודע לנהל את המלחמה הזו לבד, ואין לנו מה לעשות בנידון כל כך – מלבד לספק את הסביבה הנכונה והאוכל הנכון.

בהצלחה!

 

 

This entry was posted in מדריך and tagged , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *