סקירת ספר – The Primal Connection

The Primal Connection, ספרו החדש של מארק סיזון, הוא המשך לספר הראשון – The Primal Blueprint. בעוד שהראשון סקר את עניין הכושר והתזונה מנקודת מבט אבולוציונית, הספר החדש מהווה המשך טבעי ובוחן את הסוגיות שלא נגעו בהם בהרחבה עד כה, בעיקר מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית. איך המצב המנטלי והרגשי של האדם הקדמון הושפעו ועוצבו ע”י הסביבה הפליאולית; איך הקשרים החברתיים שלו נראו; איך קצב היום הטבעי כמו זריחת השמש ושירת הציפורים בבוקר השפיעו על מצב רוחו ועוד.

The Primal Connection

The Primal Connection

הספר מציג את האבסורד של אורח החיים המערבי והמודרני. מצד אחד אנחנו מחוברים לכל מה שקורה, מדברים עם חברים מכל העולם, כל דקה מתעדכנים בציוצים בטוויטר, סטטוסים בפייסבוק ותמונות באינסטגרם. הולכים לאיבוד בנופים ועולמות משגעים בקולנוע, טלוויזיה ומשחקי מחשב. כל שיר, סרט, או פיסת מידע שנוכל להעלות בדעתנו נמצאים במרחק של קליקים ספורים. לכל אחד יש מאות חברים (ולפעמים אלפי) בפייסבוק. הערים והרחובות רוויים בשלטי חוצות ענקיים, פרסומות על מכוניות, אורות ניאון, רעש והמולה, וכל אחד מהם מתחרה רציני את תשומת הלב שלנו.

מצד שני, אנחנו כל כך מנותקים מכל מה שקורה שזה מפחיד ומכעיס (כנראה שזה תקף יותר לדור הצעיר יותר). למחייתי אני עובד כמלצר, ויוצא לי לראות לא מעט זוגות ולפעמים אפילו משפחות שלמות שיושבות סביב השולחן, וכל אחד עסוק בפלאפון שלו – העיקר להתעדכן במה שקורה בפייסבוק ולעשות Check-in שכולם יראו איזה מגניב אני. אנשים הולכים ברחוב גם כן, תקועים בתוך הפלאפון. אולי אני אגזים מעט, אם אומר שככל שהעולם נהיה יותר טכנולוגי ומקושר, תשומת הלב שלנו עוברת מן העולם הממשי אל העולם הוירטואלי. כך נוצרת אשלייה של חיבור להכל כשבעצם אנחנו מנותקים מהסביבה הקרובה והמיידית שלנו – בכל המובנים: החושית, התודעתית, הרגשית, הסוציאלית ומה לא.

בספר, מארק סיזון מציע מעיין מדריך או לפחות נקודות התייחסות לחיים המודרנים בראי האבולוציה. ההנחה שלו היא שכמו שנועדנו ולחיות בגוף בריא וחזק, כך גם נועדנו לחיות חיים מספקים, שמחים ומאושרים – בהינתן תנאים סביבתיים נכונים. אין זה אומר שלא היו לאדם הקדמון היו את הדרמות והויכוחים והריבים – הוא לא היה מושלם וחף מטעויות. אך באופן כללי החיים שלו היו פשוטים יותר ומספקים יותר.

טיימס סקוור

טיימס סקוור – Dave Kliman @Flickr

כמובן, שמעולם לא נדע בדיוק איך נראו חייו אבל בסופו של דבר יש היום לא מעט ראיות אנתרופולוגיות וניסויים מודרנים על פסיכולוגיית האדם כדי שנוכל לפחות להגיע להשערה איך נראו חיי האדם הקדמון בקירוב. כמעט לכל מה שכתוב בספר יש הפנייה למחקר בנושא (יש 111 הפניות) ומארק סיזון עושה עבודת נפלאה גם בסיקור נרחב מזוויות שונות של חיים קדמוניים, וגם בעבודת מחקר ועומק.

הספר מחולק ל-6 חלקים, כאשר כל חלק דן בחיבור מסויים שהספקנו לאבד בהמולה המודרנית. כל חלק מציג איך יכלו להיראות החיים אז, איך אנחנו מנותקים ואיך אפשר לחזור לחלק שאבד לנו כולל שיטות מעשיות “להתחבר מחדש”.

החיבור לדיאלוג הפנימי –

החלק הראשון מתחיל מבפנים ועובר על עשרת ההרגלים של ציידים-לקטים מצליחים. הכוונה להרגלים היא בצורת חשיבה והסתכלות על העולם. היכולת השכלית היא מה שאיפשר למין האנושי לשגשג כל כך, אבל הוא התפתח בסביבה הרבה יותר פשוטה. היום אנחנו חיים בעולם הרבה יותר מורכב, ושואלים את עצמו שאלות מאוד קשות: למה אני חיי? מה משמעות החיים? מהו גורלי? לפעמים אנחנו מנתחים יתר-על-המידה את העולם. (אני כן חושב שכדאי לשאול את השאלות האלו, אבל לדעת גם להנות מהחיים כמו שהם).
הרגלי החשיבה שמארק מציע נועדו “לאפס” ולהחזיר את תפיסת העולם והעצמי למשהו פשוט יותר ומספק יותר:

  1. קח אחריות על החיים שלך.
  2. תהיה אנוכי (במובן של תעזור לעצמך קודם כדי שתוכל לעזור לאחרים).
  3. תבנה שבט.
  4. תהיה נוכח (ברגע).
  5. תהיה סקרן.
  6. תסמוך על תחושות הבטן שלך.
  7. תבחר את הקרבות שלך.
  8. תעבור הלאה.
  9. תחדד את החנית שלך (במובן האינטלוקטואלי).
  10. תהיה אמיד (כלומר “מיהו העשיר? השמח בחלקו”).

החיבור לגוף –

החלק השני מדבר על החיבור לגוף מוחשי שלנו, שהוא בסופו של דבר “הכלי” שנושא את האישיות שלנו בעולם. רבים הם הקשרים בין הגוף, הנפש והתודעה וספק אם אנחנו מבינים את כולם. החלק סוקר איך נוכל להתחבר לרגע ולאחרים דרך הגוף הפיזי שלנו. דברים כמו חשיבות המגע בין אנשים (מישהו אמר אוקסיצוטין?) ואיך זה משפיע על המוח ועל הרגשות; מדוע כדאי ללכת יחף; תנוחות עמידה\ישיבה וביומכניקה באופן כללי (למשל גב שנראה כמו J הוא תקין, ולא אחד שמתוח לאחור או נוטה לפנים) – ולמה כדאי לעבוד בעמידה או הליכה. בסופו של דבר, הגוף האנושי נועד להיות בתנועה, והתנועה היא הבסיס והמקור לכושר גופני מעולה.

החיבור לטבע –

כיבוש הטבע

כיבוש הטבע – Defense Images @Flickr

אחרי שסקרנו את התודעה והגוף, עוברים לקשר שבינינו לבין הטבע. האדם התפתח בסביבה פראית וטבעית, בתוך יערות,  סוואנות, הרים, גבעות, נהרות, חופים ואוקיינוסים. זאת בניגוד חד לסביבות עירוניות שבהם אפילו את האופק כמעט בלתי אפשרי למצוא. החלק הזה בוחן את האפשריות שיש לנו להתחבר לטבע – דרך חיפוש ומימוש “הפרא שבתוכנו” – כמו למשל להקים גן-ירק ולהתלכלך בעבודת אדמה, לחפש פיסות טבע “ולשקוע” בהן (חוף ים, חורשה, אפילו פארק עירוני) ובכלל לנסות להעביר את הזמן שלנו כמה שיותר בחוץ – למשל להעביר למרפסת\גינה\החלון את הארוחות שלנו.

החיבור למחזוריות –

החלק הרביעי דן בסוגיית הקצב והמחזוריות של החיים הקדמוניים. החיים המודרניים מבוססים על מהירות, יעילות, לקבל כל מה שרוצים עכשיו בזה הרגע (ולהתחרפן כשסרטון ביוטיוב עולה לאט!). לעומת זאת מלבד רגעי מרדף או בריחה מסכנת חיים, כנראה שאבותינו ניהלו את חייהם על מיי מנוחות. בחלק זה מארק מציע “לכבד את השמש” – חשיבות החשיפה לשמש, ויטמין די. כיצד לשכב נכון במיטה ולא לוותר על שינה איכותית. הוא מציע לרכז את מאמצינו ותודעתינו בדברים סמוכים ורלוונטים לחיינו, ולא בכור הגרעיני באיראן למשל. להתרכז במשימות אחת-אחת בלי להיגרר למולטי-טסקינג. לחיות את הרגע, ולהאט. אין לאן למהר.

החיבור לחברה –

פה עוברים לקשר שבינינו לבין אחרים – קשרים חברתיים. היום בעידן הפייסבוק לכל אחד מאות חברים (לכאורה) אך באופן אירוני הזמן שמוקדש לשיחות ופעילויות פנים מול פנים הולך ופוחת. עדויות אנתרופולוגיות מצביעות שככל הנראה שבטי האדם הקדמון הכילו בין 25 ל-50 חברים. המעגל המצומצם הזה יחסית איפשר לחברי הקבוצה לפתח קשרים ממשיים, כנים ועמוקים. מארק מדבר על החשיבות והיתרונות הרבים שמקבלים ומרגישים כשמשקיעים בקשרים אמיתיים – החל מארוחות משותפות במשפחה, משחקים עם הילדים בדשא שבת אחר הצהריים, או קמפינג ומדורה עם החבר’ה בחוף הים.

החיבור למשחק –

כמסתכלים על כמה זמן גרוק עבד כל יום – כלומר הקדיש זמן לצייד, ליקוט, בניית מחסה, הזנת מדורה וכו’ – הניחוש של רוב החוקרים הוא כשעתיים שלוש ביום. שאר הזמן גרוק נח, השקיע במערכות יחסים – ושיחק.

משחק הוא כלי נהדר שמפתח יצירתיות ודמיון, מעיין פלטפורמה שבתוכה אפשר לעשות מליון ניסויים בלי להפגע. בימינו, משחק נחשב למשהו מגוחך בעולם המבוגרים, השייך רק לילדים. וחבל.

מארק מציע לנו להתחבר שוב לעולם המשחק, לשחק בכל דרך אפשרית, ולא להיקשר לתוצאה כי היא לא משנה. הוא מציע להרים אולי איזשהו כלי עבודה או כלי נגינה ולמצוא תחביב חדש לשקוע בו. הוא מציע לצאת ולשחק פריסבי בים. הוא מציע לחוות ריגושים קדמוניים בדמות רכבות הרים, קפיצות באנג’י או רפטינג בנהר סוער.


 אני לא חושב שזה קל לחיות במיינד-סט של אדם קדמון בעולם מודרני. אני כן חושב שתזונה וכושר הם הבסיס לחיים טובים, אבל לא מהות הכל. אני כן חושב בעידן הנוכחי הרבה אנשים, במיוחד החבר’ה הצעירים יותר, מאמצים תפיסות וערכים שלא משרתים את ה-wellbeing שלהם, וכמו שאמרתי קודם – תולים הרבה ערך ומשמעות בעולם וירטואלי על חשבון הממשי. אני לא חושב שהספר הזה ישנה לכם את החיים, אבל הוא כן מקום מעולה להתחיל בו כדי לנסות להבין איך התנתקנו מהעולם החיצוני והפנימי של אבותינו. לא קל ליישם את מה שרשום בספר, זו לא עוד רשימה של דברים שאסור לאכול וצריך לאכול – אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות.

הספר מציע גישות רבות ומגוונות ל”חיים קדמוניים”, ואני חושב שכל אחד יוכל למצוא משהו שהוא מתחבר אליו יותר. הוא לא מציע חיים שקטים ומשעממים ביער מבודד רק עם השבט שלכם. להיפך, הספר מעודד אתכם לצאת החוצה ולנסות דברים ולהשתגע. הוא אומר שהערך האמיתי בחיים נמצא לא בהרגשה שמקבלים 20 לייקים בפייסבוק אלא בחיבוק שמקבלים מחבר. לא בצפייה בסרט תלת-מימד חדש והתפעלות מהנופים שבו אלא בטיול בהרים והעמקים בארץ.

מטריקס

מה תבחרו?

המבחן האמיתי הוא באמת כמה רציניים אנחנו בכלל בשינוי שכזה – האם לקחת את הגלולה הכחולה או האדומה? האם להישאר במטריקס המודרני או לצאת ממנו? אלה הם שאלות שכל אחד מאיתנו יצטרך לענות עליהם באופן אישי. הכיוונים והרמזים מצויים בספר, אבל התשובה מצויה אצלכם.

בהצלחה!

This entry was posted in סקירות and tagged , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

2 Responses to סקירת ספר – The Primal Connection

  1. Elian says:

    I always considered my need to make personal contact, shopping, checking things, and at work in oppose to a phone call or a mail, as wierd or different, as did some of my friends. I find out over and over again that I do have to trust my instincts and intuition. The 6th sense is like a muscle, you have to use it to develope it.

  2. דן says:

    להיות מודרני לא תמיד מיטיב עימנו

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *