פוסט אורח – מהי הדיאטה שיכולה להקל על תסמיני אוטיזם?

אם קראתם את הפוסט ”כל מה שרציתם לדעת על חיידקי מעיים”, אתם לוודאי זוכרים שסיפרתי לכם על דיאטה מופלאה שקוראים לה GAPS. אם שכחתם, הנה תזכורת קצרה: דיאטת GAPS היא דיאטה שיזמה ד”ר נטשה קמפבל מקברייד, וביכולתה לשפר את מצבם הבריאותי של ילדים מכל הספקטרום האוטיסטי, ילדים עם בעיות קשב וריכוז, ילדים עם בעיות התנהגותיות שונות וכו’.

מאחר וכמות הילדים עם הבעיות הבריאותיות שפורטו לעייל עלתה בשנים האחרונות יותר מדי, ראיתי לנכון להביא לכם את הנטורופתית אביבה אברון, שהקימה את המרכז הישראלי של GAPS, על מנת שתספר לכם בצורה מעמיקה יותר על התוכנית.

בנקודה זו חשוב לי לבקש בקשה – הפיצו את הפוסט הזה לכל עבר, ובייחוד ספרו עליו לאנשים שבמשפחה שלהם יש ילדים אוטיסטיים או ילדים עם ADD\ADHD. המידע הבא יכול לתרום לחייהם בצורה משמעותית!

ובכן, רשות הדיבור לאביבה:

המושג  ”GAPS”, הוטבע על ידי ד”ר נטשה קמפבל מק’ברייד, רופאה בריטית כבר ב-2004. זהו קיצור של Gut and Psychology Syndrome שככל שיראה לכם מוזר, מקשר בין תפקודה של מערכת העיכול לבין תפקודו של המוח. ד”ר קמפבל מק’ברייד, או כפי שאנחנו מכנים אותה, ד”ר נטשה, היא נוירולוגית ומומחית לתזונת האדם.

המושג  GAPS הוטבע על ידיה לאחר שנים רבות בהן היא עבדה עם מאות ילדים ומבוגרים עם תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כמו ילדים על רצף האוטיזם, ילדים ומבוגרים עם ADD/ADHD, מתבגרים עם סכיזופרניה, דיכאון, דיסלקציה, דיספרקסיה, ODD, ובעיות רבות נוספות. ד”ר נטשה הבחינה שלאוכלוסיית הפציינטים שלה יש הרבה בעיות גם במערכת העיכול, ויותר מזה – היא ראתה שריפוי של בעיות אלו מביא להקלה וריפוי של התופעות שלשמם המטופלים הגיעו אליה, התופעות הנוירולוגיות והפסיכיאטריות.

כך נולד המושג GAPS.

כדי להבין את העניין לעומק מומלץ כמובן לקרוא את הספר שלה:

Dr. Natasha Campbell Mc’Bride   – Gut and Psychology Syndrome –Natural Treatment for autism, ADHD/ADD, Dyslexia, Dyspraxia, Depression and Scizofrenia.

אוקיי, עכשיו אתם יודעים מאיפה זה הגיע. אבל מה ההיגיון של הדיאטה הזו?

אנחנו חיים בעולם של מגפות. אוטיזם, בעיות קשב וריכוז, דיכאון ובעיות התפתחות נוירולוגיות ופסיכולוגיות אחרות הפכו למאוד נפוצות. בדרך כלל לילד יש יותר מבעיה אחת, כמו אוטיזם ובעיית קשב יחד או חפיפה בין דיסלקציה ואסתמה. הבעיות מעורבבות וחופפות כשבעצם יש תערובת ייחודית לכל ילד. ילד עם אוטיזם עשוי להיות גם היפראקטיבי וגם דיסלקטי, אך הוא יכול לחוות גם דיכאון, להפוך לסכיזופרן, או לפתח הפרעה דו קוטבית. למרות שיש לנו אבחנות שונות ו”מגירות” שונות לכל הפרעה, פציינט לא תמיד מוצא את “המגירה” שלו. זה יותר סבך של בעיות חופפות.

מבחינה קלינית אנחנו מוצאים הרבה פעמים שהאנשים והילדים האלה הם לא בריאים. בקליניקה אני מוצאת שלילדים עם בעיות התפתחות כמו אוטיזם, ADD/ADHD , עצירת גדילה וכו’, יש הפרעות מגוונות במערכת העיכול – שלשולים, עצירות, בטן נפוחה, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, קנדידה, יציאות בעלות ריח רע, אסתמה, אקזמות, שיניים רקובות ועוד. כל זה בלווי הרגלי אכילה בררניים שמחמירים את התמונה.

בקליניקה התשאול ארוך והוא כולל בחינה של בריאות ההורים. כשאנחנו מתחילים לדבר על ההיסטוריה הרפואית של המשפחה אנשים ישר חושבים על המושג “גנטי”. אבל האם ההורים מעבירים רק את הגנים שלהם? פעם חשבו כך. היום יודעים שהמשפחה, ובמיוחד האימא מעבירה משהו שהוא מאד ייחודי לה, את חיידקי המעי שלה. אולי אתם לא יודעים, אבל במעי (של אדם מבוגר) יש כ-2 ק”ג של חיידקים! למעשה, יש יותר תאי חיידקים מאשר תאי גוף, ויש פי 10 יותר חומר גנטי חיידקי מאשר חומר גנטי אנושי!!! לחיידקים האלה יש משמעות גדולה שאת עוצמתה המדע רק עכשיו לומד להבין. לחיידקים תפקיד עצום בשמירה על בריאותנו הפיזית והנפשית והם עושים את זה בהרבה דרכים. עלינו תמיד לקחת בחשבון את חיידקי המעי כשאנחנו חושבים על הבריאות.

אחזור לחיידקים מהאמא – החיידקים עוברים מהאם לילד בשלל דרכים – תחילה הם עוברים אל העובר עוד החל מההריון, לאחר מכן דרך הלידה בתעלת הלידה, ואז עם ההנקה ועם המגע עם בני הבית. במילים אחרות, כאשר הילד נולד, החיידקים שיש לאם במעי, בנרתיק ועל הגוף עוברים אליו, אז כדאי מאד שאלו יהיו חיידקים טובים, שיתרמו להתפתחות מערכת החיסון ומערכת העיכול של הילד.

מאפיינים של האימהות

מחקר של מאות מקרים נוירולוגים ופסיכיאטריים צייר תמונה אופיינית של אם לילדים על הספקטרום האוטיסטי. האם המודרנית גודלה בינקותה, ככל הנראה על תמ”ל ולא בהנקה*, כי כך היה אופנתי בשנות ה-80. תינוקות שאינם יונקים מפתחים מערכת חיידקית שונה מאד מאלו שכן יונקים, מה שגורם למערכת חיסון חלשה ולבעיות בריאות רבות במשך חיי האם. בגלל מערכת חיסון לא טובה האימהות פיתחו בעיות שונות שטופלו באנטיביוטיקה שגם היא פגעה בחיידקי המעי, (כידוע, אנטיביוטיקה מוחקת אוכלוסיות שלמות של חיידקים וגורמת לחוסר איזון חיידקי, ”דיסביוזה”). אם נשארו לה קצת חיידקים טובים הם החלו להימחק על ידי גלולות נגד הריון, החל מגיל 16 או 18 במשך שנים רבות, עד שהאם רצתה להיכנס להריון. גם תרופות שחנשבות ללא מזיקות מוחקות אוכלוסיות שלמות של חיידקי מעי. אחד מתפקידי החיידקים הטובים הוא לשמור שהחיידקים הרעים לא יתפשטו. כשהצבא המגן נהרס, האויבים מרימים ראש. מי מאכיל את צבא האויב? מזון מתועש, מזון עשיר בפחמימות ריקות וסוכר. זה מה שכל האוכלוסייה אוכלת וזה בדיוק מה שהאימהות אוכלות. ואכן, אצל כמעט 100% של האימהות לילדים עם בעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נמצא במחקרים חוסר איזון חיידקי.  אנחנו פוגשים כל הזמן אימהות עם בעיות במערכת העיכול, עם PMS, אלרגיות מרובות, מחלות אוטואימוניות, עייפות כרונית, כאבי ראש ובעיות עור. למעשה, עוד לא נתקלתי באימא שאין לה משהו.

מעי התינוק הוא כמעט סטרילי. ב- 20 הימים הראשונים לחייו מערכת העיכול שלו תתאכלס בחיידקים ותהיה לזה השפעה לטוב או לרע לכל ימי חייו של הילד. מאיפה אותם חיידקים? כמו שכבר הבנתם, רובם מהאמא. מה שיש לה יעבור אל התינוק.

*יש קושי מסוים עם הנתון הזה בהינתן העובדה שהיום אימהות מיניקות הרבה יותר ולמרות זאת שיעור האוטיזם באוכלוסייה רק עולה. בכל אופן, אלו הנתונים של ד”ר נטשה מהקליניקה לפני 15 שנה. על כך אפשר לכתוב מאמר נוסף.

בקצרה, למה צריך את החיידקים?

עד לא מזמן רק רצינו להרוג את החיידקים, אבל היום אנחנו יותר חכמים ואנחנו כבר יודעים שבלעדיהם פשוט לא נחיה. בואו ונראה מה עושים החיידקים.

  1. עוזרים בעיכול המזון ובספיגתו – בלי חיידקים טובים הילד לא יעכל את המזון, וכתוצאה מכך יפתח מחסורים ואלרגיות. הרבה מחקרים מצאו מחסורים תזונתיים נרחבים וקשים אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי. מדובר במחסור בוויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וחומצות אמינו. המחסורים הנפוצים הם במגנזיום, אבץ, סלניום, מנגן, סידן, זרחן, גפרית, ברזל, אשלגן, ונאדיום, בורון, ויטמינים כמו B1, B2, B3, B6, B12, C, A, D,  חומצה פולית, חומצה פנטוטנית, חומצות שומן מסוג אומגה 3, 6, 9, טאורין, גלוטטיון וחומצות אמינו נוספות. חלק מהרשימה הזו הם מרכיבי מזון חיוניים ביותר להתפתחות המוח, להתפתחות מערכת החיסון ולהתפתחות שאר מערכות הגוף.
  2. מייצרים באופן אקטיבי מרכיבי מזון מסוימים: ויטמיני B, ויטמין K, וכן חומצות אמינו מסוימות. ככלל, כשיש בעיה עם חיידקי המעי, יש מחסור בוויטמינים אלו. ניסיון קליני מראה ששיקום החיידקים היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחסורים אלו.
  3. מאפשרים ספיגת ברזל. לא רק שילדים עם חיידקי מעי לא טובים אינם סופגים טוב את הברזל מהאוכל, הברזל גם נגנב מהילד על ידי החיידקים העוינים שמאד אוהבים ברזל ומשגשגים עליו. כתוצאה מכך מתפתחת אנמיה. הרבה ילדים אוטיסטיים הם חיוורים ואנמיים.
  4. מהווים מחסום לחומרים מזיקים, מהווים שומרי סף.
  5. מזינים את תאי רירית המעי ושומרים על שלמותה ואטימותה. בלעדיהם רירית המעי אינה יכולה להיות בריאה. הבעיות עשויות להיות כל כך חמורות שלפעמים ההורים מדברים על בעיות מעי יותר מאשר על הבעיות הפסיכיאטריות של ילדיהם. יש ילדים שלא הייתה להם יציאה נורמלית מעולם, סבלו מהקאות בלתי פוסקות ומקוליק. לפעמים כבר יש תהליכים דלקתיים במעי וצואה שמצטברת על דפנות המעי. יש רופאים שהקדישו את חייהם על מנת לחקור בעיות מעי באוטיזם, בסכיזופרניה ובהפרעות פסיכיאטריות שונות. הקשר בין מחלות פסיכיאטריות לבין בעיות מעי ידוע במדע.
  6. מאזנים את מערכת החיסון. כאשר התינוק אינו מפתח מערכת חיידקית טובה בשבועות הראשונים לחייו הוא יסבול מזיהומים (אוזניים, ריאות, גרון) שיטופלו באנטיביוטיקה שתהרוס לו עוד יותר את מערכת החיידקים. כמו כן, גם החיסונים הרבים שניתנים לכל ילד עד גיל שנתיים פוגעים במערכת החיסון. מחקרים שבדקו את הקשר בין בעיות למידה ובעיות פסיכיאטריות לבין מערכת החיסון מצאו נוגדנים רבים לחלבון של המיאלין שעוטף את תא העצב ולחלבון המשמש בתקשורת העצבית. הנוגדנים האלו תוקפים את מערכת העצבים של הילד.

ואלו רק חלק מהתפקידים של חיידקי המעי…

ומה קורה הלאה?

אז עד עכשיו יש לנו ילד או מבוגר שמלכתחילה לא התפתחה אצלו פלורה (מערכת חיידקית) בריאה, ושגם ניזוקה בהמשך מחיסונים ומאנטיביוטיקה. אלו הם הילדים שסובלים מאקזמות, אסתמה, אלרגיות ובעיות במערכת העיכול. אצל אלו שמתפתחת אצלם גם בעיה נוירולוגית או פסיכיאטריות קורים דברים נוספים. ללא הגנה של החיידקים הטובים, חיידקים אופורטוניסטים ופתוגניים, פטריות ווירוסים מתרבים למושבות גדולות במערכת העיכול. הידועים ביניהם הם קנדידה וקלוסטרידיה. אלו מעכלים מזונות בדרכם שלהם ותוך כדי כך הם מייצרים חומרים רעילים שחלקם מחוררים ופורצים את דופן המעי. כתוצאה מכך, החומרים הרעילים נספגים בדם, נישאים למוח ואף עוברים את מחסום דם-מוח הידוע. הכמות של הרעלים וסוגיהם יכולה להיות שונה מאדם לאדם. כך, מערכת העיכול, במקום להיות מקור להזנה הופכת למקור לרעלים.

איזה רעלים?

אצטאלדהיד ואלכוהול – שניהם תוצרי התססה של פחמימות על ידי זנים שונים של קנדידה. חשיפה ממושכת לתוצרי לוואי אלו גורמת נזק לכבד (= יכולת פינוי הרעלים מהגוף נפגעת), ניוון של הלבלב (= פגיעה ביכולת פירוק המזונות), הפחתה ביכולת לייצר חומצת קיבה, פגיעה במערכת החיסון, נזק למוח, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בדיבור, פיגור מוחי, נזק למערכת העצבים ההיקפית, מחסורים תזונתיים, הגברת השפעת רעלים אחרים ועוד…

אצטאלדהיד נחשב לרעיל מכל תוצרי הלוואי. זה החומר שגורם להנג-אובר. ילדים שיש להם חיידקי מעי פגומים – זה מה שהם מרגישים. אחד מתכונותיו של האצטאלדהיד היא שהוא מסוגל לגרום לשינוי בחלבונים. חלבונים כאלה נחשבים לאחראיים לתופעות אוטואימוניות.

קלוסטרידיה – חיידק שמייצר רעלן עצבי חזק מאד. יש הרבה סוגי קלוסטרידיה. אפשר למצוא פעמים רבות קלוסטרידיה בצואה של ילדים על הספקטרום האוטיסטי, בכאלו עם דיכאון ועם סכיזופרניה ועוד.

גלוטיאומורפינים וקזיאומורפינים  שניהם אופיאטים מגלוטן (דגנים) ומקזאין (חלב).

מטבוליטים אורגניים – פסולת שאינה מתפנה. בעלת פוטנציאל רעלי רב.

חיידקים מפחיתי סולפט – הגופרית דרושה לפינוי רעלים מהגוף ואילו חיידקים אלו משתמשים בגופרית ומונעים מהגוף להשתמש בה. היציאות בעלות הריח הרע הן עדות לחיידקים כאלה.

זה חדש?

כן ולא.

פסיכיאטר צרפתי פיליפ פינל, (Phillipe Pinel (1745–1828,  שעבד עם חולים פסיכיאטריים במשך הרבה שנים קבע: המקום הראשי בו יושבת אי שפיות הוא אזור הקיבה והמעיים. ולפני כ-2500 שנה קבע היפוקרטס, אבי הרפואה, “שכל המחלות מתחילות במערכת העיכול”. עוד ועוד מחקרים מאששים את מה שהם ראו.

אז מה עושים?

מטרת הטיפול היא לנקות את הרעלים, לסלק את הערפל הרעיל המכסה את המוח ולאפשר למוח להתפתח ולתפקד באופן תקין. כדי להשיג את המטרות הגדולות האלה יש צורך לנקות ולהבריא את מערכת העיכול, על מנת שתפסיק להוות מקור עיקרי לרעילות ותתחיל להוות את המקור להזנה, כפי שזה צריך להיות.

כיוון שיותר מ-90% מכל מה שנמצא בדם (ומגיע למוח) מגיע ממערכת העיכול, הבראה של מערכת העיכול תוריד באופן משמעותי את רמת הרעילות בגוף.

אנחנו משיגים את המטרה הזו על ידי התכנית התזונתית, שגם היא נקראת GAPS. התכנית התפתחה מהניסיון הפרטי של ד”ר נטשה קמפבל מק’ברייד והמשיכה עם ניסיון קליני של אלפי ילדים ומבוגרים ברחבי העולם.

מה כוללת התכנית?

  1. דיאטה. מצבים הנקראים GAPS הם מיסודם בעיות של מערכת העיכול. מערכת העיכול היא צינור ארוך, מה שנמצא בתוכו הוא בעל השפעה רחבה על בריאות הצינור עצמו. לכן הדיאטה היא מרכז התכנית, כשכל השאר חשוב אך משני.
  2. תוספי תזונה.
  3. ניקוי רעלים ושינויים באורח החיים.

מה אוכלים

אחרי כל ההסברים התיאורטיים אתם בוודאי רוצים לדעת מה אוכלים בתכנית ומה לא. ובכן, בכמה נקודות:

  • מותרים כל הבשרים – בקר, עופות, כבש, דגים
  • מותרים כל הירקות למעט העמילניים שבהם (תפוח אדמה ובטטה)
  • מותרים כל הפירות.
  • אסורים כל הדגנים, הסוכרים והעמילנים.
  • מותרים האגוזים והגרעינים.
  • מותרים שומנים טבעיים (כבישה קרה, שומן מהחי, שומן חלב…)
  • מותרים מוצרי חלב, כפוף לרגישות האישית.
  • אסורים כל הדגנים, הסוכרים והעמילנים.
  • בשלבי ההבראה אסורות הקטניות.

אתם יכולים אולי לראות את הקירבה של התכנית לפליאו, ואת הסיבה שהכתבה הזו מופיעה כאן. עם זאת, יש להדגיש ש-GAPS  היא תכנית הבנויה בשלבים, לצורך ריפוי. GAPS  אינה תזונה דלה בפחמימות, ואפשר לאכול כמה פחמימות שרוצים וגם ואינה תזונה קטוגנית למרות שאוכלים בה הרבה שומן.

המרכז הישראלי

המרכז הישראלי ל-GAPS המנוהל על ידי אביבה אברון מלווה מטופלים העושים את התכנית למען בריאותם. המרכז מספק חומרי הסברה, חומרי השלמה ומתכונים לציבור המעוניין במידע על תכנית GAPS?

בנוסף, אנו עורכים הרצאות היכרות, קבוצות לימוד וקבוצות למידת הבישול הנהוג ב-GAPS.

למאמרים ולמידע נוסף www.gapsisrael.co.il

הזדהיתם? אתם חושבים שזה בדיוק מתאר אתכם או את קרוביכם?   אביבה – 050-3113396.

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *