מה זה פליאו?

מה זה פליאו בכלל?

פליאו – “הדיאטה” שאוכלים בה המון שומן רווי (אבוי!), זורקים את הלחם ופירמידת המזון לפח (איך אפשר?!), לא מתרגשים מהמלצות הממסד הרפואי, ובכלל טוענים שהאדם הקדמון חיי בכמה רמות מעלינו מבחינת בריאות גופנית ונפשית. לא! לפירמידת המזון

אני יודע שזה נשמע מגוחך ואפילו טיפשי, לי לפחות זה היה. הייתי קורא הצהרות כמו “שומן לא משמין”, “כולסטרול גבוה זה טוב”, “תפסיק עם הריצות הארוכות האלו, זו לא הדרך להרזות!” – וזה היה שם את “הפליאו הזה” באור שלילי יותר, אבסורדי ממש. מנוגד לכל היגיון בריא.

ובכל זאת, אתם רואים או שומעים או קוראים על אנשים שחיים לפי זה – בארץ, באירופה, בארצות הברית. והם אפילו נשארים בחיים לספר על שיפור בתחומים רבים בבריאותם! יכול להיות שיש פה מן האמת? מה קורה פה בעצם?

אם הגעתם לפה, כנראה שיש לכם סיבה טובה לכך. ורבות הן הסיבות האפשריות –

  •  אתם לא מרוצים מהמשקל שלכם (שמן מדיי, רזה מדיי),
  • מרגישים עייפים כל הזמן,
  • רצים לשירותים יותר מדיי,
  • בטן כואבת,
  • עור יבש ורגיש,
  • יותר מדיי סטרס,
  • בעיות עיכול,
  • סוכרת,
  • כושר גופני ירוד – ועוד.

אישית, אני לא יכול לטעון שהיו לי בעיות של ממש, בכל זאת, צעיר למדיי. לא הייתי שמן, אלא להיפך – רזה מאוד. אבל גם לא הצלחתי להתחזק, לא משנה כמה הייתי רץ ומתאמן. הייתי מועד לחולי למרות התרופות והחיסונים של קופת חולים. הייתי מאוד רגיש לשמש, נחשף 5 דקות וכבר נשרף. זה לא שהחיים שלי היו רעים. זה לא שהייתי מרותק למיטה רוב הזמן. הייתי בסדר, פה ושם מעידות, לא משהו מיוחד. קמים בבוקר עייפים, שותים קפה ומתחילים את היום. כואב הראש, כואב הגרון – לוקחים אקמול או אדוויל, ועובר.

הרשימה הארוכה של הדברים הרעים האלה – הם שם לא כי “נולדו איתם” או שהם “בגנים שלנו”, אלא הופיעו כתוצאה מאורח חיים מסויים. בני אדם מתרגלים מאוד מהר לשגרה, ובלי לשים לב הלא-נורמלי הופך לנורמלי. למזלי, גיליתי שאפשר אחרת.

לפני שאתם ממשיכים לקרוא, אני מבקש ממכם להצטייד ב-2 תכונות:

  • סקרנות – היא אחד הדברים שהניעו אצלי את כל העניין הזה. סקרנות בריאה, הרצון לשאול שאלות כמו “למה? איך? מאיפה? בשביל מה?”. תשובות פשוטות או מעורפלות לא סיפקו אותי, תמיד נכנסתי עמוק יותר. אם תשאלו שאלות, אתם תזכו למסע מופלא בביולוגיה, הביוכימיה והפיזיולוגיה של האדם – עם השלכות מעשיות ומידיות על חייכם.

  • ספקנות – בכל מה שאתם ידעתם עד היום, ובכל מה שאתם עומדים לקרוא. לפני שנתקלתי בפליאו, הייתה לי אמונה עיוורת ברופאים ובדיאטנים ובפירמידת המזון. אני מניח שגם לכם. אבל אני מבקש ממכם להיות הוגנים – כמו שאתם מפקפקים בדברים שלי, אנא מכם, תפקפקו בהכל. ואל תאמינו עד שתחקרו לעומק, תקראו מחקרים, תקראו עדויות. אל תסתפקו רק באתר ומקור אחד, אלא צאו וחפשו את האמת במגוון רחב של מקומות.

פליאו – תזונה (ואורח חיים) לאור מדע ואבולוציה.

נתחיל בסרטון קצר שמסביר באופן נהדר את הפליאו. אם אחרי הסרטון אתם מוכנים לצלול טיפה עמוק יותר, תמשיכו לקרוא.

הנחת היסוד שעומדת בבסיס של פליאו, או תזונה קדמונית, או תזונה אבולוציונית – היא שהתנאים בהם התפתח המין האנושי במשך כ-2 מליון שנים הם הטובים והמותאמים ביותר לגוף הביולוגי שלנו. הברירה הטבעית מכריחה את המינים השונים בטבע להסתגל לסביבתם, למזג האוויר, למיקומם בשרשרת המזו ועוד. מי שמסתגל הכי טוב, שורד הכי טוב. מי שלא מסתגל – נכחד.

המין האנושי הסתגל באופן נהדר לתנאים ששררו בכדור הארץ – אפילו יותר מדיי טוב. כ”כ טוב בעצם, שבמקום שהסביבה תעצב אותו, הוא התחיל לעצב את הסביבה לכך שתתאים לו. עם הזמן, את המקום של התפתחות אבולוציונית ביולוגית של הגוף, תפסה התפתחות של תבונה ומודעות אנושית – בני אדם התחילו לדבר זה עם זה, להעביר מידע, להאמין בכוחות חיצוניים, לערוך טקסים ופולחנים, לכונן סדרים חברתיים חדשים, לפתח כלים וטכנולוגיות, לרתום את הטבע לטובתם – הכל היה טוב ויפה, המין האנושי פרח ושגשג – עד שעשה עסקה מפוקפקת מאוד.

העסקה הזו גרמה לפריחה חסרת תקדים – האוכלוסיה האנושית גדלה בסדרי גודל שלא נראו לפני כן, פתאום כפרים, ישובים וערים צצו כפטריות אחרי הגשם. הופיעו מעמדות ועיסוקים חדשים – חרשים, אמנים, סוחרים, פילוסופים והוגים, ממציאים ועוד רבים אחרים. אימפריות קמו, פירמידות ופסלי ענק נבנו.

אבל לכל הכוח והשגשוג הזה היה מחיר כבד – מחיר בבריאות ובחיים שלנו. במקום לחיות עד גיל 50-60 (זאת בהנחה שעברת את גיל 15), הממוצע צנח לסביבות ה-20. השיניים שלנו נרקבו, הגב התעקם בעבודה קשה, מסת המוח ירדה, הגובה הממוצע צנח, נהיינו יותר חולים ויותר פגיעים, במצב כמעט תמידי של תת-תזונה. אין ספק, למין האנושי זה היה טוב, לבן אנוש זה היה רע.

“העסקה” הזו, שנעשתה ברחבי העולם בערך באותו הזמן (כ-10,000 שנים לפני הספירה), סימנה את סופו של העידן הפליאוליטי (ומכאן השם), ותחילתו של העידן הניאוליטי. כנראה שזה קרה במקרה, כשבני אדם שמו לב שבמקום בו חיות אוכלי עשב ליכחו מינים שונים של דגנים, זרעים נפלו לאדמה ומהם צמחו עוד ועוד גבעולים – ועליהם – עוד ועוד זרעים. את הזרעים האלו היה אפשר להפוך לקמח, ואז ללחם. בני האדם התחילו להעתיק ולשחזר את מה שראו, והחלקאות נוסדה.

מתזונה שכללה מגוון רחב של מזונות שבני האדם צדו וליקטו, שהורכבה בעיקר מבשר חיות, דגים ופירות, ירקות ואגוזים עונתיים – בני האדם עברו להתיישבויות ולערים והחלו להתבסס בעיקר על מזון מסוג אחד – דגנים. מלבד כל הרעלים (שעוד ייצא לנו לדבר עליהם) שיש בדגנים, הגוף פתאום היה צריך להתמודד עם הרכב שונה לחלוטין של אבות-מזון שנכנס לו לגוף – את החלק הארי תפסו הפחמימות, במקום שומן כבעבר. הצפיפות בערים הקלה על מעבר של מחלות וזיהומים. העבודה הקשה והארוכה בשדות החלקאיים לא הטיבה עם הפיזיולוגיה של הגוף. כל הגורמים האלו ואחרים דירדרו משמעותית את הבריאות של האדם.

לאחר הקדמה היסטורית ואנתרופולוגית קצרה זו, אני מקווה שאתם מוכנים לטענה העיקרית של גישת הפליאו –

אורח חיים ותזונה המבוססים על התנאים של התקופה הפרה-חקלאית יובילו אתכם לבריאות מירבית.

משמע, תהיו הכי בריאים, הכי חסונים וחזקים, הכי חסינים שאפשר להיות באמצעים טבעיים. הדנ”א שטמון בתוכנו, אם כי הספיק לעבור אדפטציות מסויימות בעשרת אלפים השנים האחרונות, לא שונה בהרבה מזה של האדם הפליאוליטי. בהינתן הסמנים הסביבתיים הנכונים, הגנים האלו יבואו לביטוי מלא והגוף יתפקד ויפעל כמו שהוא עוצב לפעול, כמו מכונה משומנת.

מאז המהפכה החקלאית הרבה השתנה – התחלנו לאכול מזונות שזרים לגוף (לא רק דגנים ומוצרי חלב, אלא לאחרונה גם שמנים תעשיתיים, סוכרים ומזונות מעובדים שונים), התחלנו לישון לא-סדיר, התחלנו לשבת רוב הזמן מצד אחד ולרוץ שעות מצד שני, התחלנו להכניס לגוף כימיקלים ותרופות שונות.

ואע”פ שתוחלת החיים רק עולה ב-150 שנים אחרונות, איכות החיים החל משנות ה-40 וה-50 לחיינו יורדת (מחלות כרוניות, כאבים, אלצהייימר, דלקות מפרקים ועוד). האם באמת נידנו לחיות ככה? בהחלט לא.

אמרת תזונה ואורח חיים?

אמרתי. ניתן ללמוד רבות מאורח החיים של אבותינו הקדמונים, ולא רק את מה שהם אכלו – אלא איך וכמה הם ישנו, איך נראו יחסים חברתיים, איך הם נעו וזזו ועוד. לאכול בריא זה לא מספיק – צריך גם לוודא שאנחנו “מסדרים” את שאר תחומי החיים שמשפיעים לא פחות על הבריאות הפיזית והמנטלית שלנו.

מבחינה זו, פליאו זו בהחלט גישה הוליסטית. כלומר, כזו שלוקחת בחשבון לא רק נתונים יבשים אלא את כל המשתנים האפשריים הנוגעים באדם – מזון, מצב רוח, סביבה, שינה, פעילות ועוד.

אבל..!

…כן, רגע, אני יודע. האדם הקדמון מת בגיל 30, חיי חיים קצרים וברוטלים. האדם הקדמון מת משפעת. האדם הקדמון הלך מכות. האדם הקדמון לא אכל רק דיאטה אחת. האדם הקדמון אכל זרעים וקטניות, או בעצם 30 בנות ביום (או 31?). האדם הקדמון לא השתמש בפייסבוק ובבלוגים, איך אני בכלל מעז?

כן, יש הרבה שאלות. לחלק יש תשובות, לחלק לא. כמו שתראו בהמשך הדרך, פליאו זה סך הכל שם קליט. אין שום כוונה לשחזר ב-100% את החיים של ההומו-ספיאנס הפרה-היסטורי. זו לא תבנית אחת ותשובה אחת ברורה. האמת, יש הרבה גוונים וכיוונים – המשותף בין כולן הוא לא מה כן אוכלים וכן עושים – אלא בעיקר מה לא אוכלים ולא עושים!

נקודה אחרונה לסיום – דמיון מול מציאות.

אמנם החיים של האדם הקדמון מספקים תבנית\אב-טיפוס\היפותזה מעולה לפליאו, אך לא כדאי להסתמך עליה באופן פנאטי ועיוור. האנושות בכלל והמדע בפרט התפתחו קצת מאז 10,000BC. עומדים לרשותינו טכנולוגיה וכלים רבים לבחון את הרעיונות והתיאוריות שעולים בפליאו. וכמו שתראו בהמשך, לא מעט רעיונות עומדים במבחן המדע המודרני, אבל חלק לא.

עם זאת, חשוב להדגיש שמדעי ומחקר התזונה זהו תחום פרוץ יחסית – מאוד קשה לבצע ניסוי מבוקר ואיכותי ב-100%. בתחום זה, רוב המאמרים והספרים לא מבוססים מספיק, ולמרות זאת החוקרים או הפרשנים שלהם יוצאים בהצהרות חדשות לבקרים כמו “אכילת זית ירוק ביום תוך עמידת ידיים מאריכה חיים ב27%!”.

מחקרים על פליאו עומדים בדיוק באותם סטנדרטים מדעיים – ולאט לאט התחום צובר ניסויים ומחקרים איכותיים שמאמתים את ההיפותזה. בהמשך ארכז רשימה עם הפניות למאמרים אלו. אז בקיצור נמרץ: פליאו שואב את עמוד השדרה שלו מאורח החיים של האדם טרם התקופה החקלאית, כשהיינו ציידים-לקטים, מעמיד את הרעיונות במבחן המדע – ומה שעובר סינון מוצג כאן לפניכם.


זה הכל עד כאן. אני מקווה שקיבלתם מושג כללי על מה זה פליאו. הדקויות, האיך והמה – מצויים בשפע בשאר האתר. ובינתיים – תשארו ספקניים וסקרנים!

27 Responses to מה זה פליאו?

  1. יעל says:

    תודה רבה על המידע!! ממש בשעות האחרונות נתקלתי לראשונה במושג ״פליאו״ ולא הצלחתי להבין מהו, עד שראיתי את הפוסט הזה שעזר ונתן מידע וענה על השאלות שהיו לי
    עכשיו נותרה רק שאלה אחת- איך מתחילים?
    ובעצם שאלה נוספת- איך נרשמים לקבלת עדכונים מהאתר שלכם?
    תודה :)

  2. Vlad says:

    היי יעל, שמח לעזור.
    עוד לא כתבתי מדריך מעשי, אבל את מוזמנת לשוטט קצת באתר של “מר קדמוני” ו”פליאו סטייל”, יש שם מדריכים נהדרים עד שאכתוב.
    לגבי עדכונים, אני עוד לא הוספתי אפשרות כזו. האתר עדיין בחבלי לידה :)

  3. lona says:

    what is the chance to have this blog in english too? for people who do not read hebrew so easily like me? thanks.

    • Vlad says:

      Hi Lona,
      Currently I don’t have any plans to translate the blog to English,
      However you can find a list of various Paleo blogs written in English at the left sidebar.

  4. Natali says:

    שלום!
    ההסבר מאד מרשים!
    רק שאלה אחת לגבי הסירטון, היכן להשיג מזון כמו בשר עופות וירקות אם אין לך משק משלך כפי שמוצג בסירטון?!
    תודה :)

    • Vlad says:

      היי נטלי,

      המצב של הירקות בארץ יחסית בסדר. הרוב אפשר לקנות רגיל, לא חייב אורגני, במיוחד אם לירק\פרי יש קליפה שאפשר להוריד. אם את בכל זאת מתעקשת, עדיף להשקיע אורגני בפירות\ירקות שדורשים את זה – וכאן יש רשימה של 12 מהם שסופחים את הכמויות הכי גדולות של רסס והדברה – http://www.ewg.org/foodnews/summary.php

      לגבי עופות, לצערינו רוב העופות מקבלים לא מעט אנטיביוטיקה, והמזון שלהן מורכב מתערובת דגנים, תירס, סויה, חלבון, והשד יודע מה עוד. אלא אם את מוצאת עוף אורגני בעדן טבע מרקט, לא הייתי ממליץ יותר מדיי על עופות, גם בגלל נושא האנטיביוטיקה ותנאי הגידול, וגם בגלל שהמזון שהן אוכלות מביא לכך שהבשר שלהן דיי מפוצץ באומגה-6, וזה לא טוב לנו.

      לגבי בקר – המצב יחסית טוב. הפרות לא רועות באחו ואוכלות עשב, אך לפחות לפי חוק אסור להזריק להן תרופות וחומרים. יש גם בשר קפוא שמגיע מדרום אמריקה, העניין הוא שמזריקים לו מים כדי לשמור עליו, אז אני אישית הייתי מעדיף לאכול בשר תוצרת הארץ.

      • ליאור says:

        VLAD – שכחת עוד מספר דברים לציין כגון: כאשר מזריקים לבשר מים , יש צורך בתוספת של פוספטים והמשמעות ההרסנית לגוף.
        http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136
        חשוב לשמור על אובייקטיביות ולהעביר מסר אחד ברור לציבור שהוא: גם אם תזונת האדם הקדמון נכונה לנו – הבשר שאנחנו אוכלים היום אינו קשור בשום צורה לבשר שאכלו אבות אבותינו ולכן אם לא נחזור מליון שנה אחורה כל התיאוריה שלכם נמצאת גבוה עלהעץ

        • Vlad says:

          שלום ליאור,
          מסכים איתך. ככל שהמוצר יותר מעובד כך הוא יותר מזיק, לרוב. וזה כולל כמובן מוצרי בשר.
          מצב העופות בארץ מזעזע, ואני לא ממליץ לאף אחד לאכול עוף אלא אם הוא אורגני. אגב גם אורגני הוא לא ערובה הכי טובה לעוף לבשר איכותי – לכן אם יש אפשרות למצוא מגדל תרנגולות ולראות במו העיניים שהתרנגולות אוכלות מזון נקי ואף מתרוצצות בחוץ – עדיף.
          כך גם כל מיני נקניקים ובשרים מעובדים שמוצאים במחלקת הקפואים (לא כולם כמובן) ואני אישית לא נוגע.
          לעומת זאת, מצב הבקר בארץ יחסית טוב. רוב הבשר הטרי מגיע מעגלים מיובאים מאוסטרליה, שמבלים 8 חודשים ברעיית עשב בארץ מולדתם ואז מגיעים לפה ועוברים 8 חודשי פיטום בתערובת גרעינים כזו או אחרת. כמובן זה לא אידיאלי אבל זה עדיין קרוב מספיק לבשר של חיות שהסתובבו פה לפני עשרת אלפים שנה ואחרונה. ההבדל העיקרי אגב הוא הפרופיל השומנים.
          הבשר שמגיע מדרום אמריקה מגיע קפוא ואין באמת דרך לדעת מה עבר עליו כשעשה עלייה לארץ. רוב הסיכויים שהוא גדל על עשב, אבל בהחלט יתכן שהזריקו לו מים וחומרים אחרים. לכן מומלץ לקנות בשר “תוצרת הארץ”.

        • המפץ הגדול says:

          תגובה מדויקת

  5. לילך says:

    היי,
    תודה על ההסברים.
    יש משהו שאני לא מבינה לגבי תזונת פליאו – איך מותר ביצים וחמאה (אפילו מזוקקת)? הרי זה משהו שלא היה לאדם לפני המהפכה החקלאית. לא יותר סביר להניח שרוב התזונה שלו התבססה על עשבים, פירות וירקות (״מלקטים״) ומדי פעם גם בשר (ארנבים, איילים וכו שהיה מצליח לצוד)?
    תודה.

    • Vlad says:

      זה נכון שכנראה האדם לא אכל ביצים כל יום, ובטח ובטח שלא חמאה שהגיעה רק עם ביות החיות.
      ובאמת יש אנשים שחמאה (במיוחד זו תוצרת הארץ) לא עושה להם טוב. הדרך היחידה לדעת היא להעלים לגמרי את מוצרי החלב למשך חודש ימים ואז להחזיר ולראות מה התגובה. אבל חמאה היא *יחסית* בטוחה כי רובה המוחלט הוא שומן. והרכב השומן כמעט זהה להרכב השומן שמצוי בבקר באופן טבעי (בערך חצי חצי בין הרווי לחד בלתי-רווי, ועוד קצת לרב בלתי רווי).

      לגבי ביצים – זהו מזון מעולה. מכיל המון ויטמין, כולין, חומצות אמינו, כולסטרול ושומן. אם הוא היה מגיע מתרנגולות שמסתובבות חופשי ואוכלות את המזון הטבעי שלהן, לא הייתי רואה סיבה למה לא לאכול ביצים. מה שכן, בארץ המצב הוא לא אידיאלי.. וכך יוצא שכמות האומגה-6 למשל היא גבוהה מהרגיל , וגם לפעמים מוצאים עקבות סויה בתוך הביצים.
      ועדיין, למרות זאת יש יותר פלוסים ממינוסים.

  6. חגי says:

    חברה שלא יבלבלו אותכם עם חצאי מחקרים
    ציידים מלקטים כגון האסקימוסים והמסאי הם בעלי אורך החיים הנמוך בעולם
    תזונת הציידים מלקטים אלו הכי דומה לדיאטת הפליאו
    המסאי ציידים לקטים הינם בעלי אורך החיים הנמוך ,בעולם האינויט האסקימוסים בכל המיקומים שלהם בעולם חיים הרבה פחות מהממוצע והרבה פחות משכניהם המגוונים יותר
    מתוך עשרת האוכלוסיות מאריכות החיים ביותר בעולם אין ולו אוכלוסיה בודדת שתזונתה דומה לפליאו
    כל אוכלוסיות אלו אוכלות מגוון מזונות לרבות פחממות פשוטות כאורז לבן וקמח תירס ומשתמשים בשמני זרעים

  7. gal says:

    היי
    שמחתי לראות שיש פוסט מפורט
    אך משום מה- אים קישור לסרטון (כתבת אחרי הסרטון להמשיך לקרוא ואני עושה מה שאומרים לי (: )

    יש מצב לצרך פה קישור לסרטון?

  8. נורית says:

    היי ,
    אני קוראת בהרבה אתרים לגבי הפליאו וכבר נהיה לי ממש סלט, יש דברים שלא כל כך ברורים אם מותר או אסור או עדיף להפחית בתזונה שלנו , אשמח לדעת אם יש ספר מדריך למתחילים או כל דרך שיכולה לסייע בתהליך ?

    תודה מראש

    • Vlad says:

      בהחלט.
      המקור הכי טוב לחכך בעברית, לפחות כהתחלה, הוא הספר של דעאל שליו – “הסוד הקדמוני”

    • המפץ הגדול says:

      נורית היקרה, אני מציע וממליץ לך לעקוב אחרי ‘הגורו’ בלינק המצ”ב ולהשתדל ליישם את הנחיותיו המבורכות כזהב. או אז תתחילי לראות שינויים דרמטיים חיוביים בחייך ומן הסתם ‘כל הסלט’ יתבהר וכל דבר ישוב אל מקומו הטבעי.

      נ.ב חייתי שנים רבות כקרניבור לכל דבר, אח”כ עברתי לצמחונות בת 10 שנים, ונכון לשנים האחרונות בחרתי בנתיב הטבעונות ועל הדרך התמזל מזלי וגיליתי את מי שאני פוסע בעקבותיו הוא ‘הגורו’ היקר שאימצתי לי בשנתיים האחרונות.
      כל השאלות, כל הסימוכין, כל המחקרים, כל התשובות וכל הפוזיטיביות תחת קורת גג אחת.
      בהצלחה נורית
      להלן הלינק: https://he-il.facebook.com/drteloren1/posts/625482540892102

  9. המפץ הגדול says:

    מדוע מחקת את התגובה שלי מיסטר Vlad says היקר?

  10. Vlad says:

    בקשר לטבעונות, פליאו הוא גם סוג של טבעונות, ואולי היה ראוי בעברית לקרוא לפליאו בשם הזה. באנגלית טבעוני = Vegan, שום קשר לט.ב.ע. אבל לא באנו להיות האקדמיה ללשון..

    המפץ הגדול, בעוד שהרשת יחסית מלאה בעדויות של צמחונים\טבעונים שעוברים לפליאו (או אפילו סתם חוזרים להיות אוכלי-כל), ההיפך כמעט ולא קיים.
    ממש לא מעניין אותי לנסות לשכנע אנשים ולהטיף בזכות הפליאו או נגזרותיו. בסוף שכל אחד יפעיל שיקול דעת. אם יום אחד אגלה שבעצם טבעונות זה ה-דבר אז אעבור מבלי למצמץ. אבל כרגע כל העדויות, מחקרים, מדע ואבולוציה פועלים לטובת הפליאו.
    מאוד אוהב את הבלוג של דניס מינגר, שהייתה טבעונית שנים רבות וכתבה למה היא החליטה להפסיק. היא כתבה ביקורת קשה על הספר “המדעי” של קמפבל, “מחקר סין”, שלא עומד בשום סטנדרט. מי שרוצה להתעמק:?
    http://rawfoodsos.com/

  11. תום says:

    הממוצע גובה עלה ולא ירד! “האדם הקדמון” לא חיי עד גיל 70-80 אלה ממוצע של 35-45.
    בכללי הגעתי לפה מתוך סקרנות, לא ידעתי מה זה “פילאו” בכל מקרה אני ספקן בנוגע גם לכתבות שציינת וגם בקשר לכתבה הזו.
    אם אתה מרגיש טוב עם איך שאתה אוכל, זה מה שהכי חשוב.
    לדעתי כל דבר לא קיצוני ושגורם לאדם להרגיש טוב (מבחינה של הרגשה טובה ושל בריאות) אין בו בעיה גם טבעונות, גם פילאו וגם לאכול במידה כל דבר.

  12. Vlad says:

    היי תום,
    ממוצע\תוחלת הם נתון דיי סתמי. אבל בכל זאת הוא יכול ללמד אותנו משהו. ממוצע של 34-35 בתקופה פליאוליתית, בה אחוז תמותת התינוקת היה קטסרופלי (פי עשרות אם לא מאות מהתקופה המודרנית) – אומר לנו שעל כל תינוק שמת, היה מישהו שהגיע לגיל 70-80. במחקר שצירפתי, חוקרים מצאו שמי שהגיע לגיל ~15, היה לו סיכוי טוב מאוד להגיע לשיבה טובה, ל-60+.

    ותבדוק שוב את המקורות שלך – הגובה הממוצע בתקופה הפליאוליטית היה 1.77 ו1.66 לגברים ונשים בהתאמה, ואח”כ צנח בערך ב-10 ס”מ. היום הוא עומד על 1.74 ו-1.63. אם יש לך משהו אחר, אשמח לראות.

  13. יהודה says:

    ולגבי ביצים, יש דעה ברורה אילו ביצים הכי בריאות?

    • Vlad says:

      ביצי חופש כשאפשר.
      ספציפית, ממליץ על משק מלמד:
      https://www.facebook.com/meshekmelamed

      ביצים ממגדל כמו מלמד הרבה יותר איכותיות מביצים תעשייתות. אגב, ביצי אומגה-3 זה דיי פיקציה שלא ממש שווה את המחיר.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>