מה זה פליאו?

מה זה פליאו בכלל?

פליאו – “הדיאטה” שאוכלים בה המון שומן רווי (אבוי!), זורקים את הלחם ופירמידת המזון לפח (איך אפשר?!), לא מתרגשים מהמלצות הממסד הרפואי, ובכלל טוענים שהאדם הקדמון חיי בכמה רמות מעלינו מבחינת בריאות גופנית ונפשית. 

אני יודע שזה נשמע מגוחך ואפילו טיפשי, לי לפחות זה היה. הייתי קורא הצהרות כמו “שומן לא משמין”, “כולסטרול גבוה זה טוב”, “תפסיק עם הריצות הארוכות האלו, זו לא הדרך להרזות!” – וזה היה שם את “הפליאו הזה” באור שלילי יותר, אבסורדי ממש. מנוגד לכל היגיון בריא.

ובכל זאת, אתם רואים או שומעים או קוראים על אנשים שחיים לפי זה – בארץ, באירופה, בארצות הברית. והם אפילו נשארים בחיים לספר על שיפור בתחומים רבים בבריאותם! יכול להיות שיש פה מן האמת? מה קורה פה בעצם?

אם הגעתם לפה, כנראה שיש לכם סיבה טובה לכך. ורבות הן הסיבות האפשריות -

•  אתם לא מרוצים מהמשקל שלכם (שמן מדיי, רזה מדיי),
• מרגישים עייפים כל הזמן,
• רצים לשירותים יותר מדיי,
• בטן כואבת,
• עור יבש ורגיש,
• יותר מדיי סטרס,
• בעיות עיכול,
• סוכרת,
• כושר גופני ירוד – ועוד.

אני אישית מעולם לא הייתי שמן, להיפך – רזה מאוד. אבל לא הצלחתי להתחזק, לא משנה כמה הייתי רץ ומתאמן. הייתי מועד לחולי למרות התרופות והחיסונים של קופת חולים. הייתי מאוד רגיש לשמש, נחשף 5 דקות וכבר נשרף. זה לא שהחיים שלי היו רעים. זה לא שהייתי מרותק למיטה רוב הזמן. הייתי בסדר, פה ושם מעידות, לא משהו מיוחד. קמים בבוקר עייפים, שותים קפה ומתחילים את היום. כואב הראש, כואב הגרון – לוקחים אקמול או אדוויל, ועובר.

הרשימה הארוכה של הדברים הרעים האלה – הם שם לא כי “נולדו איתם” או שהם “בגנים שלנו”, אלא הופיעו כתוצאה מאורח חיים מסויים. בני אדם מתרגלים מאוד מהר לשגרה, ובלי לשים לב הלא-נורמלי הופך לנורמלי. למזלי, גיליתי שאפשר אחרת.

לפני שאתם ממשיכים לקרוא, אני מבקש ממכם להצטייד ב-2 תכונות:

• סקרנות - היא אחד הדברים שהניעו אצלי את כל העניין הזה. סקרנות בריאה, הרצון לשאול שאלות כמו “למה? איך? מאיפה? בשביל מה?”. תשובות פשוטות או מעורפלות לא סיפקו אותי, תמיד נכנסתי עמוק יותר. אם תשאלו שאלות, אתם תזכו למסע מופלא בביולוגיה, הביוכימיה והפיזיולוגיה של האדם – עם השלכות מעשיות ומידיות על חייכם.
• ספקנות - בכל מה שאתם ידעתם עד היום, ובכל מה שאתם עומדים לקרוא. לפני שנתקלתי בפליאו, הייתה לי אמונה עיוורת ברופאים ובדיאטנים ובפירמידת המזון. אני מניח שגם לכם. אבל אני מבקש ממכם להיות הוגנים – כמו שאתם מפקפקים בדברים שלי, אנא מכם, תפקפקו בהכל. ואל תאמינו עד שתחקרו לעומק, תקראו מחקרים, תקראו עדויות. אל תסתפקו רק באתר ומקור אחד, אלא צאו וחפשו את האמת במגוון רחב של מקומות.

פליאו – תזונה (ואורח חיים) לאור האבולוציה.

נתחיל בסרטון קצר שמסביר באופן נהדר את הפליאו. אם אחרי הסרטון אתם מוכנים לצלול טיפה עמוק יותר, תמשיכו לקרוא.

 
Download YouTube Video | YouTube to MP3

הנחת היסוד שעומדת בבסיס של פליאו, או תזונה קדמונית, או תזונה אבולוציונית – היא שהתנאים בהם התפתח המין האנושי במשך כ-2 מליון שנים הם הטובים והמותאמים ביותר לגוף הביולוגי שלנו. הברירה הטבעית מכריחה את המינים השונים בטבע להסתגל לסביבתם, למזג האוויר, למיקומם בשרשרת המזו ועוד. מי שמסתגל הכי טוב, שורד הכי טוב. מי שלא מסתגל – נכחד.

המין האנושי הסתגל באופן נהדר לתנאים ששררו בכדור הארץ – אפילו יותר מדיי טוב. כ”כ טוב בעצם, שבמקום שהסביבה תעצב אותו, הוא התחיל לעצב את הסביבה לכך שתתאים לו. עם הזמן, את המקום של התפתחות אבולוציונית ביולוגית של הגוף, תפסה התפתחות של תבונה ומודעות אנושית – בני אדם התחילו לדבר זה עם זה, להעביר מידע, להאמין בכוחות חיצוניים, לערוך טקסים ופולחנים, לכונן סדרים חברתיים חדשים, לפתח כלים וטכנולוגיות, לרתום את הטבע לטובתם – הכל היה טוב ויפה, המין האנושי פרח ושגשג – עד שעשה עסקה מפוקפקת מאוד.

העסקה הזו גרמה לפריחה חסרת תקדים – האוכלוסיה האנושית גדלה בסדרי גודל שלא נראו לפני כן, פתאום כפרים, ישובים וערים צצו כפטריות אחרי הגשם. הופיעו מעמדות ועיסוקים חדשים – חרשים, אמנים, סוחרים, פילוסופים והוגים, ממציאים ועוד רבים אחרים. אימפריות קמו, פירמידות ופסלי ענק נבנו.

אבל לכל הכוח והשגשוג הזה היה מחיר כבד – מחיר בבריאות ובחיים שלנו. במקום לחיות עד גיל 50-60 (זאת בהנחה שעברת את גיל 15), הממוצע צנח לסביבות ה-20. השיניים שלנו נרקבו, הגב התעקם בעבודה קשה, מסת המוח ירדה, הגובה הממוצע צנח, נהיינו יותר חולים ויותר פגיעים, במצב כמעט תמידי של תת-תזונה. אין ספק, למין האנושי זה היה טוב, לבן אנוש זה היה רע.

“העסקה” הזו, שנעשה ברחבי העולם בערך באותו הזמן (כ-10,000 שנים לפני הספירה), סימנה את סופו של העידן הפליאוליטי (ומכאן השם), ותחילתו של העידן הניאוליטי. כנראה שזה קרה במקרה, כשבני אדם שמו לב שבמקום בו חיות אוכלי עשב ליכחו מינים שונים של דגניים, זרעים נפלו לאדמה ומהם צמחו עוד ועוד גבעולים – ועליהם – עוד ועוד זרעים. את הזרעים האלו היה אפשר להפוך לקמח, ואז ללחם. בני האדם התחילו להעתיק ולשחזר את מה שראו, והחלקאות נוסדה.

מתזונה שכללה מגוון רחב של מזונות שבני האדם צדו וליקטו, שהורכבה בעיקר מבשר חיות, דגים ופירות, ירקות ואגוזים עונתיים – בני האדם עברו להתיישבויות ולערים והחלו להתבסס בעיקר על מזון מסוג אחד – דגנים. מלבד כל הרעלים (שעוד ייצא לנו לדבר עליהם) שיש בדגנים, הגוף פתאום היה צריך להתמודד עם הרכב שונה לחלוטין של אבות-מזון שנכנס לו לגוף – את החלק הארי תפסו הפחממות, במקום שומן כבעבר. הצפיפות בערים הקלה על מעבר של מחלות וזיהומים. העבודה הקשה והארוכה בשדות החלקאיים לא הטיבה עם הפיזיולוגיה של הגוף. כל הגורמים האלו ואחרים דירדרו משמעותית את הבריאות של האדם.

לאחר הקדמה היסטורית ואנתרופולוגית קצרה זו, אני מקווה שאתם מוכנים לטענה העיקרית של גישת הפליאו -

אורח חיים ותזונה המבוססים על התנאים שהיו בתקופה הפרה-חקלאית יובילו לבריאות מקסימלית בכל אחד מאיתנו.

משמע, תהיו הכי בריאים, הכי חסונים וחזקים, הכי חסינים שאפשר להיות באמצעים טבעיים. הדנ”א שטמון בתוכנו, אם כי הספיק לעבור אדפטציות מסויימות בעשרת אלפים השנים האחרונות, לא שונה בהרבה מזה של האדם הפליאוליטי. בהינתן הסמנים הסביבתיים הנכונים, הגנים האלו יבואו לביטוי מלא והגוף יתפקד ויפעל כמו שהוא עוצב לפעול, כמו מכונה משומנת.

מאז המהפכה החקלאית הרבה השתנה – התחלנו לאכול מזונות שזרים לגוף (לא רק דגנים ומוצרי חלב, אלא לאחרונה גם שמנים תעשיתיים, סוכרים ומזונות מעובדים שונים), התחלנו לישון לא-סדיר, התחלנו לשבת רוב הזמן מצד אחד ולרוץ שעות מצד שני, התחלנו להכניס לגוף כימיקלים ותרופות שונות.

ואע”פ שתוחלת החיים רק עולה ב-50 שנים אחרונות, איכות החיים החל משנות ה-40 וה-50 לחיינו יורדת (מחלות כרוניות, כאבים, אלצהייימר, דלקות מפרקים ועוד). האם באמת נידנו לחיות ככה?

אני מקווה שקיבלתם מושג כללי על מה זה פליאו. הדקויות, האיך והמה – יבואו בהמשך. ובינתיים – תשארו ספקניים וסקרנים!